ממ"ן 12
1 ) א. סימן אייקוני-  סימנים המצטיינים בדימיון פיזי לדברים שהם מסמנים. סימנים אלו החלו במצרים העתיקה ושימשו למטרות פולחן. עם הזמן קיבלו ערך אינפורמטיבי והצטרפו לסיפורים בתמונות, הציורים הללו דמו לעצמים אותם נועדו לייצג (בע"ה למשל), אך לא היה שום קשר בינם לבין השמות של אותם עצמים בשפת הדיבור.
הסימנים האייקונים מתאפיינים בשקיפות, כלומר, גם מי שלא נתקל בהם בעבר או למד אותם, עשוי להסיק את משמעותם מצורתם.
סימן שרירותי- סימן שאין בינו לבין התופעה שאותה הוא מסמל כל דימיון. אלו סימנים שנוצרו בהסכמה חברתית והקשר בינם לבין המשמעות הוא אינו קשר טבעי, אלא קשר שרירותי המחייב למידה.
השימוש בסימנים אייקונים גם בימינו נעשה במטרה ליצור הבנה קלה מהירה ואוניברסלית של התקשורת אותה רוצים להעביר. כך שגם תייר שאינו דובר את השפה המקומית יבין את תמרור האזהרה האייקוני ויוכל להתנהג ע"פ הכללים הנהוגים. עוד דוגמא לסימנים איקונים הינה הוראות השימוש ע"ג מכשירים חשמליים שונים שמיועדים לקהל רחב של קונים ומציע ,לצד הסברים מפורטים, סימנים אייקונים קלים להבנה ותפעול.
ב.  דוגמאות לסימן אייקוני:
1.השלט בתאי השירותים- הציור של הגבר שמורה על שירותי הגברים כמו גם הציור של האישה המורה על שירותי הנשים. אלו שלטים שאינם מצריכים למידה מקדימה וכל אחד יכול להבין איפה שירותי הגברים והנשים.
2. תמרור עם ציור האופניים-  האופניים המצוירים בתמרור דומים לצורת אופניים במציאות וקלים להבנה-כך שכל אחד ידע שזהו מסלול לאופניים (או לא, תלוי בסימנים הנלווים לו), לעומת זאת, צבעו הכחול של התמרור והעיגול הלבן מסביבו הינם שרירותיים ומצריכים למידה.
דוגמאות לסימן שרירותי:
1. דגל המדינה- המגן דוד הינו סימן שרירותי כיוון שהוא מצריך למידה מקדימה, סימן זה אינו דומה למדינת ישראל לדתה ולתרבותה במציאות.
2. סמל חברת נייקי- אינו סימן שדומה לאובייקט במציאות ומצריך למידה מקדימה. דרושה הכרה בסמל בכדי לקשר אותו לחברה עצמה.
2) התפתחות הכתב נחשבת למהפכה תקשורתית כה חשובה כיוון שבראש ובראשונה ניתן –
שלוש השלכות חשובות שנבעו מהתפתחות הכתב:
1. הכתב איפשר תהליך תקשורתי גם בהיעדר אחד הנוכחים ויצר דפוס תקשורת חדש- תקשורת מתווכת, והביא לשיחרור המוען והנמען מתקשורת בינאישית.
…
חמש ההשפעות החשובות שנבעו מהתפתחות הדפוס:
1. היכולת של הדפוס להעתיק כמות גדולה יותר איפשרה את הפצת הידע במהירות ובהיקף חסר תקדים.
2. המפכה בחינוך- החלו להדפיס ספרי לימוד, ידיעת הקרוא וכתוב התפשטה במהירות וההשכלה חדלה להיות נחלתם של יחידי סגולה. הודות לדפוס הוסט הדגש משינון ידע קיים …
דוגמאות להשפעות שנובעות מהמאפיינים הטכנולוגיים של אמצעי התקשורת:
1. הטלפון- מאפשר לנו לתקשר בקלות ובמהירות עם אנשים שחיים במרחק מאיתנו- זוהי תכונה טכנולוגית של הטלפון ואין לה קשר לתוכן הדברים שאנו אומרים בשיחת הטלפון. אפשר להוסיף כאן גם את הטלפון הנייד- אם פעם היינו חייבים לתקשר באמצעות טלפון נייח וחייבים להיות במקום בו מחובר הטלפון, כיום ניתן להתקשר מכל מקום לכל מקום, דבר זה פיתח  את הניידות והזמינות שלנו.
–
חמשת הגורמים המאיימים על קיומו של העיתון המודפס:
1. טכנולוגית אנלוגית- העיתון המודפס המסורתי מבוסס על טכנולוגיה אנלוגית אטומית, דהיינו, יש צורך במכונות דפוס, בנייר ואף באמצעי תעבורה להפצתו, לפיכך יכול להגיב ולהשתנות בעקבות איומי מדיה אחרים רק בשינוי תכניו ועיצובו. המערכת המסועפת של הפקה והפצה מונעת ממנו להתגמש ולהתאים את תדירות פרסומו להפתחויות בשטח.
2. מהירות יתר-  קצב החיים בעשורים האחרונים נעשה יותר ויותר מהיר. בסביבה חברתית ותקשורתית אשר הופכת את המהירות לרכיב חיוני, נתפס היומן המודפס כצב תקשורתי שאינו עומד בקצב הנדרש ואינו מתאים לרוח הזמן. זאת משום שאינו מתעדכן בתדירות התואמת לקצב החיים המודרני.
3. שליטת הקהל והשתתפותו- צרכני התקשורת אינם מוכנים עוד להיות קהל סביל בבחירת התקשורת שהם צורכים. כעת מתפתח הרצון של הקהל להיות שותף פעיל ביצירת החדשות. ע"י זה שהעיתון המודפס מוגבל ביותר בכל הקשור לשיתוף פעולה עם קהל היעד שלו בהפקת התכנים, הוא נתפס כמיושן במונחים של היחסים בין הקהל למפיק. החד כיווניות של –