אמצעי תקשורת המונים – ממן 11
1 ) קול השלום הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. התחנה הוקמה ע"י אייבי נתן ב-1973 היא ניזונה מפרסומות ושידרה מלב ים מוזיקת עולם תוך קריאות לשלום, התחנה חדלה לשדר ב-1993.  החידוש בשידורי קול השלום היה שהיא שידרה 24 שעות ביממה, בעידן שבו מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה. התחנה שידרה מתוך מכוונות אידיאולוגית והתכנים ששודרו בה היו קלים (מעט מאוד מלל, בלי חדשות, בלי פרשנויות, בלי ריאיונות) בזמן שב"קול ישראל" התכנים היו פורמלים וגבוהים. השידורים היו בעיקר בשפה האנגלית, …
2) "קהילה מדומיינת"-  הינו מושג שטבע בנדיקט אנדרסון המשמש לתיאור קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות (באמצעות כלי התקשורת המודרניים) סביב רעיון מלכד אשר גורם להם לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדימיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים בכלל. כלי התקשורת בכלל והעיתונים בפרט יוצרים לנו או מחזקים אצלנו את המודעות למכנה המשותף ולסדר היום הלאומי ומדגישים לנו את ההבדל בין "אנחנו" ו"הם" (באמצעות שפה, סמלים, תרבות ,דת וכו'). תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים …
3) א. השינויים שחלו בתקופת המנדט על העיתונות:
1. צמחה עיתונות יומית בעלת צביון עצמאי- שלא כמו בתקופה העות'מנית, אשר בה ראו אור העיתונים פעם או פעמיים בשבוע בד"כ, בתקופת המנדט הבריטי התעצבו והבשילו מאפייני היומונים.
2. נוסדו עיתוני נישה- היומונים, שהיו עסוקים בעיקר בענייני חדשות היום פתחו מדורים מתמחים לעניינים שונים, כמו כלכלה ובידור, אלא שהם לא הדביקו את צורכיהן של קבוצות ספציפיות. כתולדה מכך נוצרה עיתונות ייעודית, שראשיתה באותם מדורים, והחלו רואים אור עיתוני נשים, עיתונים שהתמחו בסוגיות חקלאיות, עיתונים שיועדו לעולים חדשים ועוד.
3. נוסדו עיתוני ערב- מרבית היומונים,  שגליונותיהם ראו בתחילת דרכם אור בד"כ בשעות אחה"צ, הקדימו בהדרגה את מועד הופעתם לשעות הבוקר. בה-בעת החלו לראות אור עיתוני ערב, אשר היו בעלי אופי פופולרי וקליל יותר מהעיתונים היומיים.
4. התפתחה הפרופסיה העיתונאית- בתולדות העיתונות העברית עד לתקופת המנדט היו תפקיד הסופר והעיתונאי כרוכים יחדיו, ולא היו מאפיינים ברורים לתפקיד העיתונאי. …
ב. ההשלכות של התמסדות העיתונים על החברה הישראלית:
השלכות חיוביות- העיתון הפך להיות מוסדי, ארגון בפני עצמו ובכך ייצר לעצמו תקנים וגיוס עובדים (יצר מקורות פרנסה לציבור הרחב) , מעבר לכך הגדיל את הדרישה לידיעת קרוא וכתוב דבר שגרם להתפתחות מערכת החינוך ולתרבות אינטלקטואלית. עצם העלאת נושאים וכתבות באופן יומיומי הביאה לשינוי באופן החשיבה והשיח הציבורי, הביא את הציבור למעורבות חברתית בנעשה במדינה. המשאבים של אמצעי התקשורת גדלו ואיתם התפוקה, –