ממן 12
1 ) א. שידור ציבורי – זהו תאגיד עצמאי לחלוטין הממומן מתשלום האגרה של מחזיקי המקלטים. במדינות בהם הונהג דגם השידור הציבורי ראו בטלוויזיה  משאב של המדינה שיש לנצלו כאמצעי לאומי וחינוכי, ולא ככלי לעשיית רווח. הייתה חשיבות רבה לתפיסה כי גלי השידור הם משאב מוגבל ולהערכה כי לטלוויזיה פוטנציאל השפעה עצום על הציבור הרחב, כאמצעי המאפשר גישה ישירה לציבור וכמכשיר לשינוי חברתי.  הדוגמא הבולטת ביותר של התפתחות הטלוויזיה הציבורית היא זו של ה-BBC  באנגליה.
שידור מסחרי – פועל בסביבה של תחרות ויזמות של שוק חופשי. בבסיס השידורים המסחריים מונחת התפיסה שיש לתת לצופים לצפות במה שהם רוצים. המחויבות של הנהלת רשות השידור נתונה בראש ובראשונה לבעלי המניות. השיקול המרכזי בהפקת תוכניות הטלוויזיה הוא כלכלי:  ככל שהתוכניות תגענה לקהלים רחבים יותר, כך יעלו ההכנסות משידור הפרסומות.  הדוגמא הבולטת ביותר למודל המסחרי של הטלוויזיה היא זו האמריקנית.
ב. תוכניות המתאימות לתפיסה של שידור ציבורי: ערוץ 1 – "פסוקו של יום" , "מבראשית", "שביל הסיפורים", "כך היה".
ערוץ 10 – "סיפורי ילדים", "היו ימים".
ערוץ 2 –  "חוצה ישראל", "חלום לים התיכון", "איך להיות הורים טובים יותר", "הגיע הזמן לדבר".
תוכניות המתאימות לתפיסה של שידור מסחרי:
ערוץ 1-  "משפחת סימפסון", "דגראסי- הדור הבא".
ערוץ 10-  "נשות הטייסים", "החברים של נאור", "גיא פינס".
ערוץ 2 –   "אחד נגד מאה", "כוכב נולד 8", "מונית הכסף", "מה זה השטויות האלה".
ג. אכן קיימות תוכניות המתאימות לתפיסה הציבורית בערוצים המסחריים, וזאת משום שלרשות השנייה ישנם תפקידים שונים שע"פ חוק עליה למלא. לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו תפקידה של הרשות השנייה: קיום שידורים ופיקוח עליהם, וזאת בתחומי הלימוד, החינוך, הבידור והמידע בנושאי מדיניות, חברה, כלכלה, משק, תרבות, מדע אמנות וספורט. כמו כן עליה לפעול בתחומים הבאים: קידום היצירה העברית, טיפוח אזרחות טובה וחיזוק ערכי הדמוקרטיה, מתן ביטוי למורשת היהודית ולערכי הציונות, מתן ביטוי מתאים למגוון התרבותי של הישראליות ולהשקפות השונות הרווחות בציבור, קיום שידורים להקניית השכלה לכלל הציבור ולאוכלוסיות מוגדרות, מתן ביטוי לתרבות העמים, ליצירה האנושית ולערכי הציויליזציה לדורותיה. אם נשווה בין תפישת התפקיד של הערוץ השני לבין תפישת התפקיד של הערוץ הראשון, נגלה ש"על הנייר" אין הבדלים עמוקים בהצהרות המכוננות.
2 ) נימוקים בעד הכרת הגולשים כעיתונאים:
1. כותבי אתר "סקופ" אינם כותבים בשם גוף מסוים ואינם מקבלים שכר על כתיבתם ולכן יהיו יותר אובייקטיביים בנושאי הכתיבה שלהם. בהיותם חסרי אינטרס ימנעו מלפרסם גופים או חברות משיקולים רווחיים, אם וכאשר יפרסמו, זו תיחשב כדעתם האישית וכהמלצה …
נימוקים נגד הכרת הגולשים כעיתונאים:
1. על מנת להיות עיתונאי אמין ומקצועי דרושה הכשרה מקצועית, ניסיון, ידע וטכניקה, לגולשים-כתבים באתרים השונים לרוב אין את הכלים וההכשרה המתאימה לכך, ולכן אין להכיר בהם כעיתונאים מן השורה.
2 . המאפיין של העיתונות המסורתית הוא שהיא פועלת על פי עקרונות מקצועיים שגובשו בשיטות של ניסוי וטעייה, היא בודקת, מאמתת, מאששת מידע ומדייקת בעובדות. המידע אותו מפרסמים אותם גולשים-כתבים הוא בגדר שמועות חסרות בסיס, רסיסי מידע לא אמין ולא בדוק, רעיונות בוסר. ולכן אין לתת להם את ההכרה כעיתונאים.
…