ממן
1 2
עבודה יפה!
1 )א. ע"פ סעיף 117
לחוק העונשין מדליף הוא כל עובד ציבור המוסר ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו,לגורם בלתי מוסמך (מבלי אישור) אין זה משנה אם מסירת הידיעה גורמת נזק – מסירתה היא עבירה.
√ 9/10 ב. עצם העובדה ששופט צריך להצדיק הסרת החיסיון העיתונאי ע"י המבחן המשולש מפחיתה מכוחו של ביהמ"ש.
כדי ששופט יורה לעיתונאי לחשוף את המקור שלו צריכים להתקיים 3 תנאים:
1. אם הדבר נעשה במסגרת חקירת פשע חמור.
2. אם מוצתה החקירה באפיקים אחרים.
3-
שנית הפרשן אינו יכול לתבוע את הגולש האנונימי בגין לשון הרע, וזאת משום שבראשית שנת 2010 פסק ביהמ"ש העליון כי לבתי המשפט אין סמכות לצוות על ספק שירותי האינטרנט לגלות את זהותו של גולש אנונימי, וזאת מתוך הזכות לאנונימיות, זכות שהיא חלק מהזכות לחופש ביטוי ומהזכות לפרטיות. (ע"פ פס"ד רמי מור נ' ברק אי.טי.סי).√ 13/15
ב. במקרה השני שלפנינו הפרשן יכול להגיש תביעה אזרחית כנגד העיתון "ידיעות היום" בגלל הפרסום בעיתון. הוא יכול לתבוע את העיתון על פרסום דיבה ולפי חוק איסור לשון הרע הכתבה שפורסמה בעיתון עברה על סעיף 1( 2 )הקבוע בחוק: ביזוי אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו. וכמו גם על סעיף 1(3):
לפגוע באדם במשרתו. מדוע? יש להסביר. …
ג. ע"פ מאמרו של יובל קרניאל "אנונימיות ולשון הרע באינטרנט" אכן יש מקום להעניק יחס שונה לפרסום בעיתון לעומת פרסום באינטרנט. לדעת קרניאל אין להחיל על כל הפרסומים …
…
ד. לגבי הפרסום ברדיו יכול הפרשן לתבוע גם את אוהד קב' הכדורגל שהשתלח בו וגם את תחנת הרדיו "קול המרכז" (העורך האחראי, בעלי התחנה) על שהעלתה אוהד המוכר כמתפרע קבוע וכמי שמשמיע קריאות בוטות וגסות במהלך משחקי הקבוצה√ כלומר לא ניתן –
13/15