92
מ"מן 13
 
1 א) 1. המעתק הסמנטי של המילים "כל הבית" הנו מיטונומיה.
כיוון שבאומרו "כל הבית" הכוונה היא לדיירי הבית ולא שהבית עצמו התעורר כלומר הדיירים אשר גרים בו התעוררו. זוהי מיטונומיה הנובעת מיחסי מקום.
2. המעתק הסמנטי של המילה "ראשון" הוא אליפסה כיוון שבאומרו "ראשון" התכוון הנהג לעיר ראשון לציון. זהו מעתק סמנטי בו המשמעות עוברת מן הצירוף השלם לאחד ממרכיביו.
3. במילים "מתפוצצת" ו"רכבת" המעתק הסמנטי הנו מטפורה: -"רכבת" בגרביונים הנה תוצאה של קישור מושג חדש אל מסמן קיים. –
   
2 א) גורמים היוצרים בידול בין נרדפים:
הבדלי דיאלקטים- בעברית אין דיאלקטים, נקודה זו רלוונטית רק לאותן שפות שיש בהן דיאלקטים.
הבדל בערך הקונוטטיבי (ערך רגשי) של המילה כמו: ספר-מעצב שיער, עוזרת-סייעת.
בידול משלביסגנוני : מתנה (משלב בינוני) – דורון (משלב גבוה).
ב)1. אמיד-עשיר – זהו יחס של ניגודי רצף כיוון שאפשר לומר אמיד יותר מיוסי, עשיר פחות מאלירן. זהו אחד מסימני ההיכר המובהקים של ניגודי רצף.
–
 
3 א) פוליסמיה- פולי=הרבה.
סמיה=משמעות. זו מילה שיש לה יותר ממשמעות אחת וכל המשמעויות נובעות ממקור אחד, כלומר למסמן (הצליל של המילה) יש כמה מסומנים (אובייקטים במציאות).
לדוגמה המילה "ערוץ":  1. נקיק, חריץ, מעבר בין הרים המשמש אפיק לנחל.
                                 2.קשר בין מכשירי קשר אלחוטיים הפועלים בקו מסוים.
                                 3.מסלול, כיוון.
הומונימיה- הומו=שהה,שווה. נומו=שם. שתי המילים זהות בהגייתן ובדרך כתיבתן, אך נובעות ממקור היסטורי שונה (ולא כתוצאה ממעתק). כלומר, שתיהן במקרה דומות בהגייה ובכתיבה ובעצם משמעותן שונה.
לדוגמה המילה "אפס" : 1. אין, לא כלום                                    2. אך, אולם, אבל.
–