ממ"ן 11:
שאלה 1:
א.      "עבודת שדה" היא שיטת מחקר ייחודית לאנתרופולוגיה אשר התפתחה בתחילת המאה ה-20. השיטה הזאת עושה את התפנית מן ההשוואה בין תרבויות, המתבססת על שימוש בתיאורים או בניתוחים כמו בשיטת "אנתרופולוגים של כורסא", לבין מחקר מקיף ומעמיק של תרבות אחת.
בעבודת שדה החוקר שוהה זמן ממושך בחברת הנחקרים, הוא לומד את השפה, את המבנה החברתי וחי בסביבה הטבעית של התרבות. לשם איסוף הנתונים הוא משתמש בצילומים, הקלטות ורישומים מקוריים שלא עברו פרשנות מחקרית.
מי שביסס את שיטת עבודת השדה בתחילת המאה ה-20 היה האנתרופולוג פרנץ בועז. עבודת השדה הראשונה שלו הייתה כאשר להצטרף למסע מחר קרב האינואיטים בפינלנד, ובמשך השנה וחצי ששהה שם הפל מגיאוגרף לאנתרופולוג המתעניין בתרבותם של האינואיטים. לאחר מכן ביצע בועז עבודות שדה נוספות, ביניהן בקרב האינדיאנים ונחשב עד היום לאחד המומחים הגדולים לשפות אינדיאניות. הוא ביצע איסוף ותיעוד שיטתיים –
שאלה 2:
א.      לפי מאמרו של קלוד לוי-שטראוס "יעילותם של סמלים" ניתן להבחין כי ישנם מספר קווי דמיון בין השמאן הקוני לבין הפסיכולוג המודרני:
ריפוי באמצעות הדיבור: השמאן הקוני מבצע טקסים לצרכי טיפול ומשתמש בין היתר בלחשים, שיר או סיפור כאמצעי לריפוי. הוא לוחש שיר מיתולוגי, השיר הופך להיות ריפוי אך אינו נוגע בגוף החולה ואינו נותן לה תרופה. גם  הפסיכולוג המודרני עוסק בריפוי בדיבור וגורם להקלה בסימפטומים שונים. שניהם מעלים למודעות דברים מן התת מודע:
השמאן מספר על שיר מלחמה בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, מן מטאפורה למלחמה פנימית ביולדת בין חיים ומוות. השיר המיתולוגי שהשמאן שר בנוי משני ניגודים ויציר כלאיים שתפקידו לאפשר חשיבה על איחוד ניגודים או על התמרתם. דמיון נוסף בא לידי ביטוי במידת המעורבות שלהם במתרחש בעת הטיפול ובמטופל: השמאן –
שאלה 3:
א.      מלינובסקי מייצג את עמדת האנתרופולוגיה הקלאסית בכל מה שקשור לאפשרות הייצוג של תרבויות ילידים. מלינובסקי עשה את מחקרו בפפואנ גינאה, הוא חי שם במשך כמה שנים עם הילידים, למד את שפתם וכתב יומן על עבודתו ושהותו שם.
מלינובסקי דאג ללמד גם את תלמידיו לשהות בקרב הילידים על מנת לחקור את תרבותם כפי שהאמין שמחקר צריך להתבצע. עמדתו של מלינובסקי הייתה פונקציונליזם ביו פסיכולוגי – עמדה שטוענת כי התרבות נועדה כדי למלא צורך פסיכולוגי ביולוגי של החברה. ניתן לראות כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי במאמר של מלינובסקי על הקולה: מלינובסקי טען שכאשר מבצעים מחקר על תרבות מסויימת ועושים תצפיות וראיונות אין להתייחס לתושבים הפראיים של נושא המחקר כיוון שתושבי האיים רואים רק את סביבתם הקרובה ולא את החברה באופן כללי. לפי מלינובסקי הלידים לא רואים את החברה שלהם בצורה אובייקטיבים אלא רק בצורה סובייקטיבית. במאמרו על הקולה הוא טוען …