בס"ד מטלת מנחה 
1 1    מגיש :   ליאור שרעבי  ת.ז  028691483  .
תשובה לשאלה 2 א' המדיניות הבלגית השפיעה על הרחבת הפערים בין הטוטסי  להוטו בתקופה הקולוניאליסטית  . בתשובה זו אסביר על התקופה הקולינארלית ומדיניות הבלגית ברואנדה באותה תקופה ולאחר מכן נוכל להבין כיצד השפיעה  מדיניות זאת באותה תקופה על הרחבת הפערים בין הטוטסי להוטו . התקופה הקולינארית :  קולוניאליזם הוא תהליך שבו השתלטו מעצמות המערב על שטחים מחוץ לאירופה עד שבמאה ה-19 נשלט כל העולם וחולק לאזורים .השליטה התאפיינה בהתערבות עמוקה בחיי התושבים באותו אזור מצד אחד ומצד שני גם בהפקרה , תלוי האם היה ניתן להפיק מאותה מדינה תועלת כלכלית או לא . תהליך זה יצר פערים בין האירופיים לבין מי שאין עורו לבן או שאינו נוצרי וכן פערים בפיתוח . מדיניות הבלגית ברואנדה בתקופה הקולינארית :          בשנת 1916  מלחמת העולם הראשונה ,  כאשר כתוצאה ממנה מקבלים הבלגים מהגרמנים  כצ'ופר על השתתפותם במלחמה – את רואנדה . כאשר הבלגים מקבלים את רואנדה הם מוצאים לנכון להמשיך את המבנה השלטוני הקיים , את הברוטליות , עבודות הכפייה וכך ממשיך המבנה ההיררכי כשהיה . בשנת 1929 מחליטים הבלגים כדי לייעל את המערכת , למזג את כל תפקידי הצ'יפים אך ורק לבעלות טוטסי כלומר מפטרים את רוב הצ'פים משבט ההוטו. מי שהיה צ'יפ קיבל זכויות כאשר הבלגים גרמו שההוטו יפסידו את הזכויות .הייתה העדפה במערכת החינוך , בהיררכיה של הכנסיה ושל המנהל היו רוב מוחץ של טוטסי . מחליטים הבלגים להנהיג רישום אתני בתעודות זהות, כלומר טוטסי ירשם כל מי שבבעלותו 10 פרות ויותר או כל מי שהוא בעל חזות טוטסי. הרישום בתעודות זהות קבע למעשה את השונות בין הקבוצות השונות. היה פה סיווג אתני כאשר הבלגים הם שגרמו לכך . השאר נרשמו בהתאם לעיסוקיהם ולחזותם כבני הוטו או טווא . על פי רישום זה …
מעורבות ה- RPF בזמן המלחמה :  בנוסף למשבר הכלכלי בשנת 1990 מתחילה מלחמה בין הממשל ברואנדה ההוטו לבין ה- RPF   . RPF מתחיל במלחמה כאשר הצידוק הוא הפגיעה באזרחים . המלחמה עם ה- RPF מביאה את הג'נוסייד בשנת
1 994  אולם היא לא הסיבה העיקרית. מלחמה זו הביאה למעורבות העולם מהפחד שהיא תמשיך ותגיע למדינות השכנות , מה שהוביל את העולם בשנת 1992 לחייב את הצדדים לשבת לדיוני הסכם שלום בטנזניה המדינה השכנה . 1994
מחייבות מדינות העולם והאו"ם את שני הצדדים לחתום על הסכם שלום , מחייבים את ממשלת רואנדה להקים פרלמנט משותף שיהיו בו נציגים –
תשובה לשאלה 3
מהו ג'נוסייד ? הוא רצח עם  , מעשה ידי אדם הנובע משנאה מתמשכת ובידול הצד החלש בשלבים כאשר התוצאה הסופית היא רצח ללא הבחנה , ללא רגשות וללא הבנה שמה שעושים הוא מעשה אינו ראוי ולא אנושי . בכל ג'נוסייד מעורבים שלושה צדדים , הרוצחים , הקורבנות , ו"הצד השלישי" .
ה"צד השלישי"הם אלה שאינם שותפים לרצח ולא בין הקורבנות אולם הם עדים לג'נוסייד ובידיהם להגיב לנעשה.
ה"צד השלישי" מכיל שלושה , העוזרים לרוצחים ,המסייעים לקורבנות והאדישים כלומר הניצבים מנגד ,  כאשר במקרה של רואנדה הצד השלישי כלול מדינות וגופים שיכלו למנוע.
ניתן לכלול בתוך קבוצת ה"צד השלישי" במקרא של רואנדה את צרפת , בלגיה , ארה"ב , האו"ם .
        המדינה מספר 1
היא צרפת : שסייעה לרוצחים לאורך כל המלחמה משנת 1990 עד אמצע הג'נוסייד  יוני 1994 . הצרפתים תמכו בממשלת ההוטו , התמיכה באה לידי ביטוי הן בשליחה של אנשי צבא שיכשיר את צבא רואנדה . מכירת נשק לממשלת רואנדה כאשר האו"ם הכריז חרם כלכלי ( אמברגו ) על רואנדה ויותר מזה עוד בפני האו"ם נטען שפעולותיו של הממשל ברואנדה הוא הישרדות . הם מזמינים את מנהיגי רואנדה לבקר בצרפת בזמן הג'נוסייד. רק לקראת יולי 94 מבינה צרפת שיש בעיה ומקימה בצפון המדינה אזור הומניטרי לפליטים ( מבצע טורקיז ) וממנה נציגים מקומיים כאחראים לנהל כאשר הם משבט ההוטו כך שבאותו אזור הג'נוסייד ממשיך.  צרפת ראתה ברואנדה כחלק מאזור ההשפעה שלה באפריקה "אזור ציד" או "אזור מרעה"         או אולי כפי שנקרא מרחב הפרנקופוני (דובר צרפתית) .
        לסיכום :
        b  ניתן לראות בצרפת כצד שלישי המסייע לרוצחים , תומכת בדיקטטורה שברואנדה כל עוד ניתן לעשות איתם עסקים בתחום הצבאי הפוליטי והכלכלי הרי אמר ברונו דליי " אין דרך לעסוק באפריקה בלי ללכלך את הידיים " .
       b  צרפת –