מנהיגות ויישומיה בחינוך  ממ"ן בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת הפמיניזציה בניהול בתי-הספר בישראל מצד אחד, וכניסתם של קציני צבא לתפקידי ניהול מצד שני.
להלן אדון בסוגיה זו, תוך התייחסות לחסרונות וליתרונות של כל אחת מתופעות אלה:
אתחיל בחסרונות לתופעת הפמיניזציה בניהול בתי-הספר בישראל מצד אחד:
תופעת הפמיניזציה בניהול ביה"ס –  מתאפיינת בגידול נמשך של נשים שממלאות תפקיד שהיה עד עכשיו בידי גברים. גולדרינג וחן מבקשים לבדוק את הקשר שבין תפיסת נשים בישראל את תפקידי הניהול בביה"ס לבין היעדר כוח ההשפעה שלהן בסקטור הציבורי, פוליטי ובקרב מקבלי החלטות במדינה. בשנות ה90 חלה עלייה במס' הנשים המנהלות, התרחשו 2 תהליכים נוספים:
1 . חלה ירידה חדה ביוקרת העיסוק של כל מקצועות החינוך.
2.מסתמן גידול ברמת ההשכלה של מנהלים- ככל שעולה אחוז הנשים המנהלות יורדת יוקרת העיסוק ועולה מס' שנת ההשכלה. יתרונות לתופעת הפמיניזציה בניהול בתי-הספר בישראל:
המחקר של פוקס מנהלות בבתי ספר עשתה מחקר על מנהלות בביה"ס וגילתה- שלנשים מוטיבציה גבוהה לניהול, הן נחושות ושואפות לשפר את תפקוד ביה"ס. הן רואות את החינוך כשליחות וחשות תחושת יעוד חזקה.תפקיד הניהול הוא מרכזי בחייהן ועל כן מקדישות בו משאבים רבים. כדי לא להיכנע למצבי שגרה הן מנסות לאתר אתגרים חדשים שיניעו אותן למצוא פתרונות ייחודיים, מגלות כישורי תקשורת בין אישית טובה ולהיוועץ עם אחרים בקבלת החלטות, עבודת צוות, בעלות יכולת ארגונית טובה, שימוש בסגנון דמוקרטי, ניהול מנותב אנשים, סגנון ביזורי, שימוש במקורות שמחוץ לביה"ס לשיפור ההוראה (הורים קהילה). סגנון מעצב, מורים מדווחים על שת"פ טוב יותר עם מנהלת מאשר עם מנהל.
בגלל הירידה ביוקרת העיסוק הוחלט במשרד החינוך לפנות לעתודת מנהלים נוספת.
אדון מהצד השני ביתרונות של קציני צבא שפורשים מהצבא והופכים להיות מנהלי ביה"ס לפי  ברקול – גישה שטוענת שמנהלי ביה"ס צריכים להיות בעלי תפיסה הוליסטית של המוסד החינוכי ועליהם למלא תפקיד של מנהיג ומנהל ביחד.על מנת למלא תפקיד זה בהצלחה עליהם לעבור הכשרה מתאימה.במשרד החינוך החליטו לפנות לעתודה נוספת של מנהלים פוטנציאלים אשר מקורה מחוץ למערכת החינוכית (מורים שממשיכים לתפקידי ניהול שחוקים).קצינים אלו,אנשים בני
4 5 ומעלה שפרשו אחרי שמילאו תפקידי פיקוד ורכשו ניסיון ניהולי ומנהיגותי. אנשים שטרם נשחקו בעלי תואר ראשון באחד מתחומי ההוראה. בשנה הראשונה הם עוברים הכשרה להוראה ואח"כ בשנה השנייה הכשרה לניהול ביה"ס.
אמנה מספר סיבות עומדות מאחורי הגישה,
1 .השירות בצבא ובתחום החינוך נתפסים יותר כשליחות וייעוד מאשר עיסוק מקצועי.
2.הצבא מבנה היררכי נוקשה ואילו ביה"ס ארגון קשרים רופפים –ניהול ע"י קצין מהווה מהפך למערכת החינוך, יתרון ניהולי.
3.קצינים לא שחוקים כמו מורים, בעלי רצון ומוטיבציה להשקיע.
4. קצינים פורשים אחרי שצברו ניסיון ניהולי רב, בעלי ראייה הוליסטית.
5. כניסת קצינים גברים עשויה להעלות את יוקרת המקצוע. יתרון נוסף , על-פי ברקול שקצינים שפרשו מהצבא פונים לתפקיד מנהל על-מנת למצוא בעבודה זו פתרון הולם למקום העבודה החלופי. (ניתן לראות את זה גם כחסרון מזווית הראייה של המורה).
חסרונות לפי זווית הראייה של המערכת, קציני צבא יש להם ניסיון רב בניהול לעומת המורה הבכיר בעל ניסיון רב בהוראה, לא בהכרח יודע איך לנהל.
לפי זווית הראייה של המורה – שאין להם ניסיון בהוראה וברגישות לתכנים הנלמדים ולתלמידים ולהוריהם.
לפי זווית הראייה של ההורה – שקציני הצבא לא יהפכו את בית-הספר לסוג של מסגרת צבאית, למרות שקציני הצבא טוענים שגם בצבא יש דרגות חופש.
–