סקירת ספרות:
1. אינטימיות בזוגיות ההורים Sharpsteen & Kirkpatrick (1997) בדקו את רמת האינטימיות בזוגיות בין זוגות נשואים לאורך 7 שנות הנישואין שלהם. לשם כך הם ביצעו מעקב אחר  50 זוגות שהתחתנו באותה שנה, ובכל שנה הם נתבקשו לדרג את רמת האינטימיות בזוגיות שלהם. הם מצאו כי בשנה הראשונה רמת האינטימיות בזוגיות שלהם הייתה גבוהה מאוד, בשנה השנייה רמת האינטימיות ירדה בצורה משמעותית (מ-9 ח-5), בשנה השלישית רמת האינטימיות ירדה אך מעט (מ-5 ל-4), אך ב-4 השנים הבאות רמת האינטימיות התייצבה (לא ירדה ולא עלתה). מחקר נוסף שבדק את רמת האינטימיות בזוגיות הוא מחקרו של  Rusbult (1980). במחקרו הוא ראיין 35 זוגות נשואים בגילאי
5 עד 60, ועקב במשך 10 שנות נישואים אחר רמת האינטימיות בזוגיות שלהם. נמצא, כי בשנה הראשונה רמת האינטימיות הייתה גבוהה מאוד (10 בסולם מ-1 עד 10), בשנים ה-2 עד ה-5 היא ירדה אך במעט (-

2 . שביעות רצון מהנישואין בזוגיות ההורים מחקרם של  Achten, Visser-Meily, Post & Schepers, 2012בדק את הקשר בין שביעות הרצון מהנישואין לבין התפקוד בעבודה. במחקר השתתפו 30 זוגות נשואים, שכל אחד מבני הזוג עובד כשכיר בעבודה קבועה. שביעות הרצון של בני הזוג נמדדה באמצעות שאלון דיווח עצמי. בשאלון זה המשתתפים נתבקשו לדרג בסולם של מ-1 עד 7 את שביעות הרצון שלהם מהנישואין.
התפקוד בעבודה של המשתתפים נמדד באמצעות שאלון, שאותו מילאו הממונים של המשתתפים בעבודתם. נמצא קשר משמעותי בין שביעות הרצון מהנישואין לתפקוד בעבודה. גם בשאלון זה, הממונים בעבודה נתבקשו לדרג את התפקוד של העובד שלהם מ-1 עד 7. נמצא קשר משמעותי מובהק בין שביעות הרצון מהנישואין לבין התפקוד בעבודה. ככל ששביעות הרצון מהנישואין גבוהה יותר, כך התפקוד של בני הזוג בעבודתם גבוה יותר.
מחקר אחר Quittner, Espelage, Opipari, Carter, Eid & Eigen, 1998)) בדק את ההשפעה של שביעות –

3 .
התמודדות עם אובדן של ילד Videka-Sherman (1982) בחן את התועלת של התמודדות כמשתנה מסביר בהסתגלות הורית למוות של הילד. במחקרו נבדקו 194 הורים שהגיבו לסקר מיד לאחר האבל ושוב שנה לאחר מכן. המדגם התקבל מרשימות של הורים שכולים. כל ההורים מ-18 הרשימות הללו נדגמו. חבילת שאלון נפרדת נשלחה לכל אחד מההורים אם שני ההורים צוינו ברשימות. סך של 2422 שאלונים נשלחו להורים שכולים באוגוסט 1978. סך של 667 שאלונים חזרו (28% מאלה שנשלחו). באוגוסט 1979, כל ההורים השכולים שענו על הסקר המקורי (זמן 1) – נשלח להם סקר מעקב (זמן 2). 391 שאלוני המעקב חזרו, שיעור חזרה של 59% מתוך אלה שנשלח להם סקר המעקב, ושיעור חזרה של 17% מתוך אלה שנשלח להם הסקר המקורי.
–
כדי לבדוק האם השתתפות בקבוצת תמיכה להורים שכולים משפיעה על אסטרטגיות התמודדות של ההורים, בוצע ניתוח שונות. דירוגי ההתמודדות של זמן 1 נרשמו כמשתנים מסבירים בניתוח לפני שההשפעה של החברות נמדדה. כל השפעות החברות ניתן לפרשן כהשפעות בשינוי באסטרטגיות התמודדות. נמצא כי –