תוכן העניינים
תקציר. 2
מבוא. 4
פרק ראשון:
המוסיקה כלי חינוכי 6
1 . כוחה של המוסיקה. 6
2 . התפתחות מוסיקלית בגיל הרך. 7
3 . תרומת המוסיקה להתפתחות הילד. 9
3 .1 תרומת המוסיקה להתפתחות השכלית. 9
3 .2 תרומת המוסיקה להתפתחות הפיזית. 10
3 .3 תרומת המוסיקה להתפתחות הרגשית. 11
3 .4 תרומת המוסיקה להתפתחות החברתית. 13
פרק שני:
למידה מתווכת. 15
1 . הגדרת המושג 15
2 . תיאורית הלמידה המתווכת. 15
3 . חשיבות התיווך. 17
4 . עקרונות הלמידה המתווכת. 18
פרק שלישי:
חינוך מוסיקלי דרך למידה מתווכת ככלי להתפתחות קוגניטיבית של ילדים   21
1 . השפעת החינוך המוזיקלי על ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של ילדים.. 21
2 . יישום תיאוריות ההשתנות הקוגניטיבית והלמידה המתווכת בהקשר המוזיקלי  22
2 .1 זיהוי תבנית ושימורה. 23
2 .2 תפיסה הוליסטית. 23
2 .3 התייחסות בו זמנית למספר מקורות מידע. 24
2 .4 ויסות עצמי 24
3 . סביבת הוראה איכותית: יישום עקרונות ה MLE בהקשר מוזיקלי
5 סיכום.. 27
ביבליוגרפיה. 28
תקציר עבודה זו עונה על שאלת המחקר: מהי תרומתו של חינוך מוסיקלי הנלמד בהתאם לעקרונות הלמידה המתווכת על פיתוח הכושר הקוגניטיבי בקרב ילדים?
את המוזיקה ניתן לראות כערוץ התפתחות חיוני, שמשלים את ערוצי ההתפתחות האחרים של האדם בשנות התעצבותו.
לתינוק ישנם כלים בסיסיים הנחוצים לו על מנת לארגן את החוויה הצלילית באופן משמעותי ומוזיקאלי.
המוסיקה עשויה להשפיע על הזיכרון ולסייע בלמידה, המוסיקה משפיעה גם מההיבט הפיזי- האזנה למוסיקה גוררת עם האזנתה גם התערבות כלל גופנית. המוסיקה משפיעה גם על רמות האנדורפין בגוף ויכולה להעלות אותן והיא מטפחת יכולת הקשבה.
חוקרים חינוכיים מדברים על למידה מתווכת כאפקטיבית למימוש הפוטנציאל ללמידה. למידה מתווכת כוללת את המתווך, הלומד והגירוי.
לשם יצירת אינטראקציה איכותית יש לשים לב למרכיבים רגשיים ולמרכיבים הוראתיים.
מרכיבים רגשיים הם מגע, קשר עין, קרבה פיזית, חיוכים ועוד. מרכיבים קוגניטיביים- הוראתיים עונים כל אחד מהם על צורך במערכת הצרכים של ילדים: מיקוד (כוונה והדדיות)- עונה על הצורך להתמקד ולקלוט גירויים בבהירות, משמעות- עונה על הצורך לחפש משמעות וריגוש, הרחבה- עונה על הצורך להשיג מידע מעבר לנתפס על ידי החושים, מתן תחושת יכולת- עונה על הצורך לחוות חוויות של הצלחה ולסיים משימות, וויסות התנהגות- עונה על הצורך לחשוב לפני עשייה, להתארגן ולתכנן.
תיאוריית הלמידה המתווכת הינה גישה דידקטית שנועדה לבסס אינטראקציה מדויקת, מותאמת ומתוזמנת היטב בין המורה לתלמיד. בדומה לסביבת לימודים קונסטרוקטיביסטית, חלקו של המורה כמתווך בתהליך הלמידה הוא קריטי. משמעותו בכך שהוא חותר ליצירת יחסי גומלין שיביאו את התלמיד להבנות למידה  חדשה על בסיס הבנתו האינטואיטיבית והידע הקודם שלו.
המוזיקה נחשבת לדרך יעילה לקידום כישורים חברתיים, בעיקר בפעילויות הקשורות לביצוע, כמו שירה במקהלה ונגינה בהרכב כלי. פעילויות אלה עשויות לעודד כבוד לאחר, התחשבות בקבוצה, הסתגלות ועוד. הנחות אלה באות לידי ביטוי במטרות הכלליות של תכניות שונות בחינוך המוזיקלי.
מחקרים אמפיריים מראים שבעקבות לימודי מוזיקה חל שיפור במיומנויות, כגון התמצאות במרחב, ושיפור ביכולות קוגניטיביות כלליות, כגון זיהוי תבניות החוצות את מקצועות הלימוד. כן חל שיפור במקצועות הלימוד עצמם, כגון קריאה ומתמטיקה. מחקר שנעשה בישראל על ילדים בסיכון, עסק בסיבות לקשר בין לימודי המוזיקה והשיפור בלמידה. שיטת ההוראה התבססה על תאוריית "שינוי קוגניטיבי מבני באמצעות הוראה מתווכת" על פי גישתו של פרופ' ראובן פוירשטיין. ההוראה התמקדה בפיתוח יכולות קוגניטיביות כלליות, המשמשות תנאי מוקדם לכל למידה. היכולות נלמדו בהקשר מוזיקלי, אך נבדקו באמצעות מבחנים מקובלים להערכת יכולות קוגניטיביות. היכולות שנבדקו הן אלה: תפיסה הוליסטית, זיהוי תבניות, אינטגרציה של מקורות מידע שונים. לאחר שלוש שנים, נמצא שהשיפור בפיתוח יכולות אלו בקרב ילדי קבוצת הניסוי היה גדול בהרבה מאשר בקרב ילדי קבוצת הביקורת.
כדי ליצור סביבת למידה מוסיקלית איכותית המכילה את עקרונות הלמידה המתווכת יש להשתמש בקריטריונים הבאים: מיקוד- כוונה והדדיות, כדי ליצור מעורבות, ריכוז ומיקוד שיביאו ללמידה; הרחבה- יציאה אל מעבר לכאן ולעכשיו, כדי ליצור גמישות מנטאלית; ותיווך למשמעות קוגניטיבית ואמוציונאלית, כדי ליצור התלהבות ומוטיבציה.
המסקנה שעלתה מן העבודה היא כי לחינוך המוסיקלי הפועל על פי עקרונות תיאוריית ההשתנות הקוגניטיבית ותיאוריית הלמידה המתווכת יש השפעה רבה על פיתוח כישורים קוגניטיביים.