גיל הפרישה, תמונת מצב בישראל

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2005
מספר מילים 9402
מספר מקורות 47

תקציר העבודה

חלק א' – גיל הפרישה, תמונת מצב בישראל "זקנים" על פי חוק מבחינה פורמאלית-בירוקרטית מוגדרת הזקנה עפ"י גיל. זוהי הגדרה חברתית, שבישראל נקבעה לגברים בגיל 65 ולנשים בגיל 60 משתי סיבות:
האחת – הפרישה מהעבודה בהסכמי עבודה רבים היא בגילאים אלו (כאשר ישנן מערכות בהן מוגדר גיל פרישה שונה כגון מערכות הבטחון). השניה -בגיל זה זכאים הפורשים מעבודה לגימלת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי[1]: "למבוטח שפרש מכל משלח-יד – ששים וחמש ומעלה בגבר וששים ומעלה באשה" דהיינו, בישראל גברים יוצאים לגמלאות בגיל 65 ונשים בגיל 60, ואז הם נחשבים לזקנים שבחוק הרשאים לפרוש, ושניתן לחייבם לפרוש.   אך האם שתי עובדות אלו מצדיקות את המסקנה, שככלל, לאחר גיל 65 חדלים עובדים להשתכר לפרנסתם, או לחילופין הקביעה כי מגיל זה, ולעתים אף כמה שנים לפניו, העובדים הינם "זקנים" מדי להמשיך לעבוד ולכן ניתן לחייבם לפרוש? הדיון בעבודה ייסוב סביב שאלה זו.
  השינוי באורכה של תוחלת החיים בעשורים האחרונים הביא לתופעה בה כל שנה משתחררים מעולם העבודה גברים ונשים המסוגלים להמשך פעילות מועילה ותורמת.  תופעה זו משנה את ההתייחסות החברתית (אך לאו דווקא המשפטית) לגמלאים והם כבר אינם נחשבים לזקנים המאופיינים בחולי, מוגבלות, תלות, וחולשה אלא כאנשים הממשיכים להיות פעילים ומעורים בחברה. מחקרים אף מראים כי רק כ- 15% מבני ה- 65 ומעלה הם מוגבלים החיים בקהילה או נמצאים במוסדות כאשר כל השאר, כ- 85%, הנם עצמאיים ומתפקדים באופן מלא[2].
אך למרות עובדה זו, "ההזדקנות החברתית" ברוב מדינות העולם מחושבת לפי אחוז האנשים מעל גיל 65.  לפי חישוב זה, החברה הזקנה ביותר בעולם כיום היא שוודיה, עם 17% קשישים באוכלוסייה, אחריה נורבגיה ובריטניה עם 15%, ובישראל ההערכה הינה כי כ- 10% מן האוכלוסייה הינה קשישה, לעומת כ-4% בשנות השישים[3].  שיעור הזדקנות האוכלוסייה ראוי שישפיע על השאלה באיזה גיל נחשב אדם "זקן" מן הבחינה החברתית, מאחר וככל שקיים אחוז גדול יותר של "זקנים", צריכה החברה להגדיר לעצמה מחדש מהו סף הגיל ל"זקן", ולא מספיקה ההבנה שתוארה, כי ה"זקן" אינו תמיד חולה, מוגבל ותלוי בסביבתו.   [1] חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד -1953  [תיקון אחרון 1/8/65]. חלק א', פרק שני, סע' 5 "גיל קצבת זקנה".
[2] בריק, י' (2002). הפוליטיקה של הזקנה. בני ברק: הקיבוץ המאוחד.
[3] ברוך, בת-שבע (2002). קהילה והשלכה לזקנה פעילה. הזקנה והגיל השלישי, המכללה לחינוך ע"ש קיי, באר-שבע.