התאבדות – היבטים מוסריים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2000
מספר מילים 8187
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

מבוא
מהי מציאותה של ההתאבדות? מהי המשמעות של הרג העצמי? האם ישנה הצדקה לחשוב כי אדם יכול באופן רציונלי לבחור במוות על פני החיים? האם מוות שנגרם ע"י האדם לעצמו הנו מעשה לא מוסרי שנעשה ע"י מוח לא מאוזן- או מסקנה אינטליגנטית אליה מגיע אדם שהחליט להשתחרר? האם ההתאבדות הנה המעשה האולטימטיבי של אוטונומיה ורצון חופשי? בסמינר זה אנסה להציג פרספקטיבות שונות לשאלות מוסריות אלו.
התייחסותנו להתאבדות אינה חד משמעית. אנו חשים בד"כ ובאופן מובן  רחמים כלפי נזקקים ואומללים אשר חוסר מזלם הובילם לפנות להתאבדות, ולעומת זאת כעס משמעותי כלפי אלו אשר חייהם היו טובים יותר, ובמעשם הותירו אלמנה וילדים אשר אין להם כעת מי שיתמוך בהם.
למציאות ההתאבדות גם אין גבולות דמוגראפיים. מעשי ההתאבדות מתרחשים בכל התרבויות, הלאומים, הגזעים, הגילאים והמקצועות, כאשר קיימות אוכלוסיות ה"מועדות" יותר למעשה זה.
לפני הדיון המוסרי במעשה ההתאבדות, חשוב להבחין בין מעשה התאבדות (Suicide)  לבין המתת חסד ((Euthanasia, למרות שבשתי הפעולות מדובר בסיום חייו של האדם. בהתאבדות (Suicide) מדובר בהכחדת החיים טרם זמנם ואילו בהמתת חסד מדובר בסיום חייהם של אלו החולים במחלות חשוכות מרפא שזמן מותם קרב.
ניתן לומר כי המתת חסד הנה פתרון לתחלואי המוות בעוד התאבדות הנה פתרון לתחלואי החיים (Emanuel, 1994). הדיון בעבודה זו יעסוק בהתאבדות (Suicide) בלבד.