תוכנית לימודים בנושא :
  "ערבות ומעורבות – כל ילדה שווה, כל ילד שווה"   מעורבות חברתית קהילתית     תוכן עניינים
  תקציר פרק 1 – צרכים
1 .1 צרכי החברה
1 .2 צרכי הלומד
1 .3 צרכי הדעת (על פי ברונר) פרק 2 – בסיס פסיכולוגי (פיאז'ה) פרק
3 – אסטרטגיות ושיטות הוראה פרק 4 – הצעת המחקר מטרות 하나.               מטרות הכרתיות (על פי בלום) 둘.מטרות ריגושיות תכנון ופיתוח תוכניות העבודה 하나.               שייכות ומעורבות (חטיבת ביניים , חטיבה עליונה) נספח מספר
1 נספח מס' 2
둘.ההפעלה "מגולגלים בתוך נייר עיתון" (ז' – י"ב) נספח הערכה ושאלון הצעת מחקר שאלת מחקר סיכום ביבליוגרפיה   מבוא   התהליך, בו משפיעה החברה על הפרט באמצעות סוכניה השונים, אשר מעבירים מסרים לפרט, נקרא סוציאליזציה (כלומר, חברות). לסוכני הסוציאליזציה קיימת השפעה ישירה ומכרעת על השפעת זהותו של הפרט – ככל שפוחתת מודעותו של הפרט למניפולציה הנעשית עליו וככל שהוא מכיר פחות את האמת כפי שהיא מתבטאת על ידי החברה, במציאות היום יומית – השפעתם של סוכני חברות אלו מתעצמת יותר. תהליך הסוציאליזציה אינו שווה לבנים ולבנות, למוצאים השונים, לבני המעמד הסוציו – אקונומי השונה וכדומה, כאשר לכל אחד מועברים מסרים, בין אם סמויים ובין אם גלויים, אודות ההתנהגויות, המסרים, השאיפות והתפקידים הרצויים עבורם, המומלצים להם, המצופים מהם והמותרים להם. לפי החיזוקים והעונשים השונים אשר ניתנים מילדות לבני האדם השונים לגבי פעולות דומות מלמד את הלקח של סגנון החיים שעל הילד או הילדה אמורים לאמץ בהתאם למינו ולרקע שלו. מדינת ישראל היא מדינה רב – תרבותית. קבוצות וקהילות רבות מהוות את מרקם החיים הציבורי והתרבותי. כל אחד מאתנו משתייך בו זמנית למספר קהילות ברמת מעורבות שונה, אך אין משמעות הדבר כי קשת הסטטוסים של הפרט מקנים לו זכויות מלידה ולפיכך, יש לפעול למען שוויון הזכויות וההזדמנויות, כאשר הדרך הדומיננטית והיעילה ביותר הנה חינוך בגיל צעיר של הדור החדש – חינוך מהבית, מבית הספר, במהלך אותו תהליך סוציאליזציה אותו הזכרתי לעיל (אקרמן, כרמון, צוקר,
1 985).
יחסי הגומלין בינינו כפרטים לקהילות שאליהן אנו משתייכים, הם קרקע פורייה לבדיקת רמות של שייכות, מחויבות ומעורבות של כל אחד, בהיותו אזרח שותף במרקם החברתי והתרבותי של מדינת ישראל והמשפיעה עליו. בדיקת המשמעות של המושגים שייכות, מחויבות ומעורבות, מזמנת דיון על הגורמים המשפיעים על השתייכותנו לקבוצה או לקהילה, על הקשר בין תחושת השייכות לבין מידת המעורבות.
שיטת החינוך "ערבות ומעורבות" פועלת בגישה פלורליסטית המדגישה "כל ילדה שווה, כל ילד שווה" – היא עמדה המאפשרת עשייה מתוך תפיסה הומניסטית הדוגלת בשוויון הזדמנויות, בצמצום פערים בחברה ובשוויון בין המינים. זוהי עמדה המחזקת את היכולת של כל אחת ואחד מאתנו לחולל שינוי, ומעצימה עשייה קבוצתית. עמדה זו מחנכת לאזרחות פעילה בחברה דמוקרטית ומדגישה את ייחודו של כל פרט.
במהלך העבודה אציג את צרכי החברה, את צרכי הדעת ואת צרכיו של הלומד עליהם אני אנסה לענות בעבודה, וכן אציג את מטרות הערבות והמעורבות לפי החלוקה למטרות ריגושיות ולמטרות הכרתיות.
אציג את גישתו הקוגניטיבית של פיאז'ה להתפתחות הילד כבסיס להתאמתן של תוכניות הלימודים, אותן בחרתי להציג לשלב ההתפתחותי בה אוכלוסיית הילדים להם תופעל התוכנית. בנוסף, אציג מספר אסטרטגיות ושיטות הוראה שונות ומגוונות התורמות לעיבוד ולהבנת הערכים המועברים והחומר הנלמד ללומדים. על מנת שנוכל להשיג את המטרות – עלינו לגוון את דרכי ההוראה ולהתאים את רמת הפעילות לשלבי ההתפתחות של הילד.
לאחר הצגת המטרות נציע את תוכניות הלימודים, עליהן תתבסס הצעתי למחקר, אשר יחתרו להגשמת אותן המטרות, מתוך נקודת ההנחה, כי חומר הלימודים יסייע לתלמיד להכיר ביכולתו לחולל שינויים ככוח השפעה בעזרת עיצוב אזרחות פעילה ואחראית ולהוכיח הלכה למעשה שמחויבות לזולת ומעורבות אזרחית תורמת למסייע לא פחות מאשר למקבל הסיוע.