עבודת סמינריון:
יזמות עסקית של נשים-עולות מחבר העמים,  כדרך להשתלבותן בשוק העבודה בישראל במסגרת הקורס "יזמות, חדשנות ומעורבות חברתית" פברואר 2005
תוכן העניינים

1 . מבוא:. 3
2 . יזמות נשים במאה ה-21 –  מניעים ומחסומים.. 7
2 .1. יזמות של נשים –  מאפיינים מיוחדים.. 7
2 .2. יזמות נשים –  מניעים.. 9
2 .3. מחסומים בשוק העבודה. 14
2 .4. נשים בשוק העבודה –  פערים ותיאוריות מסבירות. 19
3 . נשים ישראליות בשוק העבודה. 23
3 .1. נתונים סטטיסטיים לגבי נשים עובדות ויזמיות בישראל. 23
3 .2. הרשות לעסקים קטנים, ומט"י  (מרכז לטיפוח יזמות) והנשים היזמיות בישראל:.
5
3 .3. מחקרים העוסקים ביזמות נשים בישראל. 27
4 . דפוסי השתלבותן של נשים עולות מארצות חבר העמים בשוק העבודה הישראלי 31
4 .1. קליטה בשוק התעסוקה של עולי ברה"מ לשעבר. 31
4 .2. קליטה בשוק התעסוקה של נשים שעלו מארצות חבר העמים.. 34
4 .3.  תמיכה ציבורית בשילובן של נשים עולות ביזמות וחשיבותה. 36
4 .4.  תפקיד המוסדות בעידוד היזמות. 37
5. ניתוח אירוע: יזמות פרטית של נשים עולות מברית המועצות לשעבר. 39
א.  מכון היופי של מאיה. 39
5.1. היוזמה. 39
5.2. הסביבה. 40 5.3. הארגון 41
5.4. התהליך. 41
ב. מרפאת השיניים של ד"ר טטיאנה וישנייבסקי 41
5.1. היוזמת והיוזמה. 41
5.2. הסביבה. 42
5.3. הארגון 42
5.4. המהלך. 42
6 . סיכום, דיון ומסקנות. 43
ביבליוגרפיה. 44

1 .
מבוא:
א.
יוזמה פרטית של נשים המתבטאת בהקמת עסקים קטנים על ידי נשים, והמשק הישראלי –  שאלת המחקר גלי העלייה הגדולים מרוסיה בראשית שנות התשעים, הביאו הון אנושי רב שיש לשלבו בשוק העבודה, המשק הישראלי, מתוך אינטרס כפול-שלהם, ושל החברה; מבחינת העולים, ההשתלבות בשוק העבודה מהווה גורם מרכזי בהשתלבות בחברה החדשה בכלל. מבחינת המדינה, שילובם של עולים שהושקעו בהם זה  מכבר משאבים לימודים והכשרתיים והם מצוידים בכשרים רבים וביכולת תרומה כלכלית גבוהה בשוק העבודה, מהווה פתח לפיתוח מואץ ולשדרוג משמעותי של המשק והכלכלה כולה. מבחינה חברתית יש בכך פתח לאינטגרציה, לרווחה וללכידות ולחיזוק כולל של החברה הישראלית.
השתלבות העולים בדרך של יזמות פרטית, על ידי הקמה של עסקים קטנים-חוסכת למדינה השקעות גדולות בהקמת מפעלים והכנת מקומות עבודה, ומבחינתה של המדינה יש בהם סיוע פעיל ומשמעותי בקליטתם של העולים, המהווה משימה ותפקיד שעל המדינה להתמודד עמו.
מאחר שנשים בכל העולם, כפי שנראה בהמשך, נמצאות בפער משמעותי הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית לגבי הגברים, מהווה שילובם סימפטום בולט; וביטוי למידה שבה המדינה אכן ממציאה פתרונות נאותים לשילובם של העולים בכלכלה ובחברה בכלל. לכן בחרנו לבחון את הנושא בהקשר של הנשים דווקא.
שאלת המחקר שלנו היא, אפוא, עד כמה וכיצד משתלבות נשים עולות מברה"מ לשעבר בשוק העבודה הישראלי באמצעות הפעלת יוזמה פרטית –  הקמת עסק (לרוב "עסק קטן"), ועד כמה באמצעות יוזמה זאת והרעיונות הקשורים בה אכן הן מזרזות ומקדמות את קליטתן בארץ חדשה, בחברה ובתרבות הישראלית.
שאלת מחקר זאת מחייבת בהגדרת המושג "יזמות" ואשה יוזמת: בהגדרת המושג "יזמות" ו"יזם" קיימת מחלוקת בקרב חוקרים מדיסציפלינות שונות.
בעיני חלקם ייחשב "יזם" כל מי שהקים עסק וממשיך לנהל אותו. אחרים מייחסים תווית זו רק לאלה שהמציאו דבר מה חדשני בעולם העסקים –  מוצר, תהליך או טכנולוגיה; ומשווקים אותו באופן אגרסיבי (Belcourt&Gossline, 1991). לרנר (1990), הגדירה יזם כ"איש עסקים, אשר הקים ופיתח חברה כלכלית או מספר חברות פרטיות, או ירש עסק קטן והרחיבו, ו/או פנה לענפים חדשים, תוך כדי גילוי חדשנות".
ניתן להגדיר יזם באמצעות שלושה מאפיינים:
גורם החדשנות –  הכרוך בגילוי הזדמנויות חדשות בשוק וביכולת לממשן בפועל.
גורם החסכון –  הכרוך בהשקעה ובפעילות בתנאים של אי ודאות.
הקמת ישות עסקית –  ניהולה וארגונה בפרק זמן מסוים (אדלינג, 1989).
סקירה חלקית של ההגדרות השונות למושג "יזמות" מגלה שונות רבה באופני הגדרת המושג. נראה כי כל אחת מההגדרות השונות של יזמות מתיחסת להיבט אחד של המושג, אך אף אחת מהן איננה מכילה את התמונה בכללותה. באופן דומה, גם מושג האשה היזמת זכה להגדרות שונות, אשר כל אחת מהן מתארת היבטים מסוימים, אך חלקיים, של המושג. הגדרות מסוימות מסתפקות בהמרת הגדרת ה"יזם" מלשון זכר לנקבה, אולם קיימות הגדרות מיוחדות לנשים יזמיות הנבדלות מהגדרות המקובלות לגבי גברים יזמים (גרונסקי,
1 996). אחת השאלות החשובות במסגרת מחקר של יזמות נשית הנה אופן הגדרתו של מושג האשה היזמת. מיהי האשה היזמת, איזה פרופיל יש לה, מה מניע אותה ליזמות ובמה היא שונה מגבר יזם?
על פי שטיבל (1990) אחד המאפיינים של יזם הוא חדשנות. לדבריה, אשה הבוחרת להיכנס למיזם עסקי מבצעת למעשה צעד חדשני במהותו, שכן עצם הבחירה בצעד זה חורגת מן המקובל אצל נשים. נשים אלה מחדשות בכך שהן בוחרות בצורת עיסוק שאינו אופייני לנשים ושאינו מתישב עם הדרישה המסורתית מהן (משרה חלקית או משרה בתחום השירותים, בריאות, חינוך וסעד). גרונסקי במחקרה הגדירה אשה יזמת באופן הבא: "האשה היזמת היא שהקימה (לבד או בשותפות) עסק בכל תחום שהוא ו/או ירשה עסק והמשיכה בו ו/או קבלה זכיון להפעלת עסק ומפעילה אותו" (גרונסקי, 1996; עמ' 4). סטריאר (2001), צרפה למושג יזמות נשים יסוד נוסף –  "העסקה עצמית", בהקשר של יוזמה עסקית המייצרת הכנסה ואשר קיים בה מרכיב של העסקה עצמית. מושג זה מייצג נשים אשר יזמותן מאופיינת על פי רוב בהעדר מרכיבי חדשנות וסיכון הון התחלתי-  מושגים מקובלים בהגדרת הגבר היזם.
דומה כי ממכלול ההגדרות של מושג האשה היזמת, הגדרותיהן של גרונסקי וסטריאר המובאות לעיל, כשהן שלובות זו בזו יוצרות הגדרה היכולה להגדיר היטב אצל האשה היזמת תוך שילוב מושגים כלכליים ומושגים המייחדים נשים יזמיות. מאז שנות השמונים הולכת וגדלה המודעות לחשיבות שיש לעסקים הקטנים להתפתחות הכלכלית של המשק. הם נתפסים כיחידות דינמיות, בעלות יכולת של תגובה מהירה עם כושר הסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים והחשוב ביותר, כמקור עיקרי ליצירת מקומות תעסוקה חדשים.
בנוסף, לעסקים קטנים יש משקל ניכר במשק. מבחינת מספר המעסיקים, אם כי לא בהכרח מבחינת מספר מועסקים. ולראייה, בישראל בשנת 1993 כ-% 94 מן המעסיקים במשק היו שייכים לקבוצת הגודל של עד 20 עובדים. וכ-% 97 מן המעסיקים היו שייכים לקבוצת הגודל של עד 50 מועסקים.
עם זאת, למרות החשיבות שיש לעסקים הקטנים למשק קיימים כשלי שוק המקשים על התפתחותם.
כתוצאה מכך יש יוזמות שלא מגיעות לכלל מימוש ויש עסקים שהוקמו, אך נאלצים לאחר מספר שנים לצמצם את פעילותם או להיסגר לחלוטין. כדי להתגבר על קשיים אלה הוקמו במרבית ארצות המערב תוכניות תמיכה מיוחדות לעסקים קטנים. סוג התמיכה והמסגרת הארגונית שונה בין הארצות אך המטרה של כולם זהה –  לעודד הקמה של עסקים חדשים ולחזק את הקיימים.
…