המכללה למנהל החוג למדעי ההתנהגות שם הקורס: תיאוריה וסדר חברתי ב' מבחן בית ע"פ שוץ לכל אחד מאתנו יש מחסן עצום וזמין של ידע, אל המחסן הזה אנו הולכים כדי לנהל את היומיום הפשוט שלנו, הידע הזה שנצבר במחסנים הוא עולמם הריאלי של אנשים, הוא מתעדכן בקביעות דרך חוויות ואינטראקציות שאנו חווים.
המציאות שלנו היא מחסן הידע שלנו ואם חלוף הזמן המחסן הופך לברור מאליו ואנו מקבלים אותו כהנחת יסוד והוא הופך לחלק מתהליך החברות שלנו.
הבסיס לסדר החברתי הוא ההצלחה בדרך לתהליך המיון  – ע"פ שוץ כל אחד מאתנו הוא אשף המיון והארגון, הידע שלנו נמצא בארכיון עצום ומאורגן בצורה מדהימה ואנו התרגלנו להשתמש בו, מחסן הידע תלוי תרבות וזמן, הוא הופך למציאות היחיד ודרכו הוא מתחבר אל אחרים ולכן מיון מוצלח הוא זה שיוצר את הסדר החברתי. "הרוב הגדול של STOCK OF KNOWLEDGE, לפי המינוח של שוץ או מה שאני מעדיף לקרוא לו "הידע ההדדי" המשולב במפגשים, אינו נגיש ישירות לתודעה של שחקנים, רוב ידע זה הוא מעשי באופיו, הוא מושרש ביכולת להמשיך ברוטינות של חיי החברה, הקו בין תודעה סירוגית ומעשית מתנועע וחדיר, גם בניסיון של הסוכן היחיד ובהתייחס בהשוואות בין שחקנים בהקשרים שונים של פעילות חברתית, אין מחיצה ביניהם, אולם, כמו שיש בין הלא מודע למודע לסירוגין, הלא מודע כולל צורות אלה של קוגניציה ודחפים אשר הם או מודחקים לחלוטין מהתודעה או מופיעים בתודעה רק בצורות מעוותות,(4 ; 1984 , GIDDENS ).
פייר בורדייה משתמש במושג "הביטוס" בכדי לתת ערך מוסף לקשר שבין יחיד לחברה, דרכו הוא מטפל בקשר שבין המיקרו למאקרו.        לעומת גידנס הוא טוען שיש מבנה חיצוני חברתי והוא מנסה לגשר בין האובייקט לסובייקט.
"ההביטוס הוא אותו חוק אימננטי, הלקס אינסיטה, המונח בתוך כל סוכן בגידול המוקדם שלו, אשר הוא התנאי המוקדם לא רק לקוארדינטה של מנהגים אלא גם למנהגים של הקוארדינטה" (81 ; 1977 ,BOURDIEU  ).