בעייתיות ושינויים בתולדות הרצפציה של דוד פוגל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 15820
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

עבודת סמינריון במסגרת השיעור   תרבות סוף המאה ה-19: וינה, פראג, בודפשט המקרה המיוחד של  "חיי נישואים":  על הבעייתיות והשינויים בתולדות הרצפציה של דוד פוגל לאור הגישות השליטות במחקר יולי 2010 על "לגלות את פוגל מחדש" תוך כדי "הבריחה מן הפוליטי" – מה הקשר בין השניים?
  העיסוק ביצירתו של פוגל אינו דבר של מה בכך. הן הרומאן- "חיי נישואים", והן הנובלות שלו- "בבית המרפא" ו"נוכח הים", ובעיקר השירה הפוגלית, לא נקלטו, ובאופן מובהק, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 בספרות היהודית, העברית והישראלית. במהלך עבודה זו אבקש לפרוש אפולוגטיקה שתטען כי עובדת נשכחותו ומציאתו-מחדש של פוגל אינה עניין מקרי, קזואיסטי או שרירותי.   אפילו דן מירון, המציג תיזה התוקפת מן היסוד את הגישה השלטת ביחס לתיאור תהליך התקבלותו של פוגל בעולם הספרות העברית (אותה אסקור בפרק השני), אינו מתעלם מהעובדה כי פוגל היה יוצר עברי חשוב, וכי יש לבחון את הרצפציה של עבודתו למול מציאות היסטורית דינאמית.
בנוסף, גם מירון מסכים לכך שחומרים חשובים ביותר (כמו קובץ השירים השני של פוגל ו"לעבר הדממה") הוזנחו או אבדו מרוב זלזול והתנכרות.     מעבר להערכה כי מתקיים יחס הפוך, מהותי, בין עומקהּ, איכותהּ וייחודהּ של היצירה הפוגלית (ובפרט- כפי שהיא משתכללת ברומאן "חיי נישואים") לבין המקום הספרותי והמעמד הספרותי-פוליטי שמוענק לו בזירה התרבותית והספרותית העברית והישראלית, הרי שנראה, כפי שאטען ואבסס בהמשך, כי יחס הפוך זה, כפער יסודי, הינו תוצר של נסיבות משולבות. שהרי, האינפורמציה המצומצמת (יחסית) אודותיו, הפרסומים הלא-רבים בעיתונות ובביקורת הספרות מנעו, במובנים רבים, את הנגישות ליצירה ולקול החדשני, המקורי והייחודי שבישר פוגל בתולדות הספרות העברית.   רבות דובר על ההשכחה, בין אם במכוון ובין אם שלא במכוון, של היצירות של פוגל- ובראשן הרומאן "חיי נישואים"- מהקאנון העברי. בחיבור דוקטורט שהוגש באמצע שנות ה-70, למשל, מצויין כי בפרוזה של פוגל כמעט ולא נעשה דבר עד כה באורח שיטתי ומסודר. טענתי המרכזית היא כי גם  אם השירה של פוגל זוכה לחסד ולצדק מֵתקן במחצית השנייה של המאה ה-20, הטיפול והיחס של הספרות העברית-ארצישראלית כלפי הפרוזה שלו- ובראשה "חיי נישואים" נותרים בעייתיים: הספרות העברית-ארצישראלית והעברית-ישראלית כמעט והתעלמו מפוגל במשך עשורים ארוכים, ודומה כי טרם תוקן היחס הלא-מספק והבלתי-מספיק כלפי הרומאן.    עד עתה, עיקר הכתיבה סביב נושא הרצפציה וה"גילוי-מחדש" של פוגל עסקה בהיקשרים ה"פוליטיים" במובן המצומצם של הביטוי, ומה עוד שהכתיבה בנושא התמקדה בתולדות היחס בו נתקלה השירה הפוגלית. בעבודה זו אבקש לסקור את הגישות המרכזיות וההסברים המקובלים שמתארים את תקופת ההשכחה הממושכת במהלכה נזנח, במידה רבה, העיסוק התרבותי והפופולרי בפוגל בכלל- וב"חיי נישואים" בפרט; ולצדם, הסברים שמבקשים להציע נימוקים נוספים למדיניות או לתופעת ההשכחה והדחיקה של פוגל אל מחוץ לשיח המרכזי של הספרות ושל המחקר הספרותי בעולם הספרות והשפה העבריים ולאחר מכן ובמקביל- בישראל ובמוסדות האקדמיים שלה.   בטרם נגיע לגלגולן של הסיבות להשכחתו-כביכול של פוגל – ולסידורן של אלו בשלושה ענפים עיקריים, כפי שאבקש לעשות בפרק השני, יש לתאר בקצרה את השתלשלות סיפורו של פוגל, כדמות יהודית שיוצרת ופועלת בקיסרות האוסטרו-הונגרית בשלב של מחלף המאות ובמחצית הראשונה של המאה ה-20; כפי שאסקור בפרק הראשון. השתלשלות זו מתקשרת, כפי שאטען, לזהויות פוליטיות ולתיוקים תרבותיים-חברתיים שמאפיינים את השיח הפוליטי-תרבותי והחברתי-תרבותי של מרכז אירופה והקיסרות האוסטרו-הונגרית במחלף המאות.    עד לסוף שנות ה-60, פרט לאזכורים …