ממן 11 – תכנון לימודים , הוראה והערכה – ציון 89

מטלת מנחה (ממ"ן) 11

קורס 10106 תכנון לימודים, הוראה והערכה 

יום ד' סמסטר ג' 2019

שאלה 1

• סאמרהיל– בית הספר הפתוח הראשון שהוקם בשנת 1921 על ידי סאתרלנד ניל בפרבר של העיר דרזדן שבגרמניה. בית ספר זה הוא דוגמא קיצונית של הכרה בשונות של ילדים, והכרה בצורך במתן חופש מוחלט לתלמידים לבנות בעצמם את תוכנית הלימודים שמתאימה להם.

הנחת היסוד של בית ספר זה הייתה שחשוב לגרום לתלמידים להיות מאושרים וככל שהם יהיו יותר חופשיים הם יהיו במיטבם וימצו את כלל יכולותיהם.

בסאמרהיל כלל השעורים הם שעורי רשות, וכל תלמיד חופשי לנהל את זמנו לפי רצונותיו, כלומר, אם התלמיד רוצה לשחק כל היום בחוץ במקום להיכנס לשיעורים, הוא יכול וזה בסדר לפי כללי בית הספר. התוצאה של דבר זה הייתה שחלק מהתלמידים סיימו את בית הספר מבלי לדעת קרוא וכתוב, כיוון שהחליטו לא להיכנס לשיעורים ואפשרו להם את זה, כיוון שהאידיאולוגיה של סאמרהיל הייתה שעדיף שהתלמיד יהיה מאושר בכל מחיר מאשר שיהיה בעל מקצוע חשוב אך מתוסכל.

סאמרהיל הוא בית ספר קטן ממדים, יש בו בין 60-90 תלמידים. ההרשמה לפנימייה יקרה ולכן רוב התלמידים הנרשמים באים ממשפחות בעלות יכולת כללית גבוהה, ורובם ילדים שנפלטו ממסגרות לימוד רגילות של מערכת החינוך הפורמלית.

חייו האישיים של ניל השפיעו מאוד על משנתו החינוכית של בית הספר סאמרהיל. ניל שהיה בן למורה, נחשב בילדותו לתלמיד גרוע מאוד ושונה משאר הסביבה, הוא אהב ללכת נגד הזרם. דבר זה הוביל אותו להקמת בת ספר אשר מלמד את הנושאים שצריך ללמד אך בדרך שונה, בה כל תלמיד יכול לבחור לעצמו באיזו דרך ללמוד אם בכלל.

השיעורים בסאמרהיל היו שיעורים בעליי אופי שמרני בהוראה פרונטלית רגילה ובחינות הבגרות שנערכו היו מותאמות לבחינות הבגרות של כלל אנגליה. אך למרות האופי השמרני של השיעורים, ניל האמין שמתן חופש מוחלט לילדים להחליט אם ברצונם ללמוד מקצועות שונים, אם בכלל, זה מה שנותן להם בסופו של דבר אושר מרבי.

המטרה האולטימטיבית של סאמרהיל היא להיות מאושר. ניל לא השקיע בבניית תוכנית לימודים מותאמת לתלמידים שהתקשו בלמידה, או בסביבת לימודים מותאמת לתלמידים בעלי צרכים שונים. מנות החינוך היו שונות בעקבות ההחלטה של מתן חופש מוחלט לתלמידים להחליט מה הם רוצים ללמוד אם בכלל, לא הייתה השקעת משאבים בנתינת מנות חינוך שונות.

 

• הגישה החינוכית שמייצגת את בית ספר סאמרהיל היא הגישה של מטרות שונות- מנות חינוך שונות, כלומר, חינוך פתוח/ דמוקרטי.

גישה זו, יוצאת מתוך הנחת יסוד שיש לכבד את השונות הקיימת בין התלמידים, על ידי כך שמגדירים מטרות שונות ללומדים השונים וגם על ידי התאמת דרכי למדינה שונות והתאמת סביבת למידה שונה לפי צרכיו, נטיותיו וכישוריו של כל תלמיד.

על פי גישה זו, התלמידים צריכים ללמוד לפי רמת הסקרנות וההתעניינות שלהם במקצוע הנלמד, הם שותפים פעילים בהגדרת מטרות הלימוד ובבחירת נושאי הלימוד ובקצב אותו ילמדו.

בנוסף, על פי גישה זו, על המערכת להתאים את עצמה לתלמיד. הילד הוא במרכז ולכן יש צורך להתאים את תוכניות הלימוד והסביבה לפי יכולותיו. תהליך החינוך והלמידה הוא רק אמצעי בכדי לקדם את הילד להשיג את מטרותיו.

תוצאותיה של גישה זו היא שהשונות בין התלמידים רק הולכת וגדלה כיוון שכל אחד למד איזה נושא שסקרן אותו, בקצב שלו.

לכן, אנו רואים שסאמרהיל הוא גרסה קיצונית של בית ספר דמוקרטי, שניהולו לפי גישה של מטרות שונות- מנות חינוך שונות, הוא מעניק לתלמידים חופש מוחלט בקביעת תוכנית הלימודים, מתוך המבחר הקיים בתוך בית הספר.

 

• הגישה ההפוכה לגישתו של ניל היא, מנות חינוך שוות- מטרות שוות, כלומר, הוראה פרונטלית.

לפי גישה זו, כלל התלמידים מחויבים ללמוד את אותם התכנים באותה דרך לימוד ובאותו הזמן, כלל התלמידים שווים ואין בניהם הבדלים ולכן, תפקיד בין הספר הוא לצמצם את השונות בין התלמידים, דבר שאמור לגרום לצמצום הפערים ביניהם. הרצון הוא ליצור דמיון בין כלל התלמידים.

לפי גישה זו, המורה הוא במרכז של תהליך הלימוד, הוא מחליט וקובע את התכנים וקצב הלימוד, אין התייחסות לתלמידים וליכולותיהם, המטרה היא החשובה ביותר ולכן אין התייחסות והבחנה בין היכולת השונה שבין תלמיד לתלמיד. בגישה זו התלמיד צריך להתאים את עצמו לדרישות המערכת, ולא ההפך.

גישה זו גרמה לגידול הפערים בין התלמידים, נוצר דגש גדול יותר על השוני בין כל תלמידים ויכולותיו. נוצר שיעור גדול של נשירה מבתי הספר כיוון שהתלמיד החלש לא הצליח להתאים את עצמו למערכת.

לכן, אנו רואים שגישה זו הפוכה לגמרי מגישתו של ניל. בית הספר אינו מתחשב בתלמיד וברצונותיו כמו שבית הספר של ניל מתחשב. התלמיד צריך להתאים את עצמו למערכת ואם הוא לא מצליח הוא נושר, אין התאמה לצורכי התלמיד.

שאלה 2

• התיאוריה ההתפתחותית-

תיאוריה זו עוסקת בבחינת שלבי ההתפתחות החשיבתיים, החברתיים והרגשיים של ילדים ובני נוער בעיקר. תיאוריה זו מדברת בעיקר על מה כדאי ללמד ובאיזה גיל.

לתיאוריה זו היו 2 גישות:

1. התיאוריה ההתפתחותית על פי פיאז'ה-

פיאז'ה מסביר את ההתפתחות הקוגניטיבית כמורכבת משלבים מדורגים ואוניברסליים, כלומר, השלבים משותפים לילדים בכל התרבויות בכל המדינות, לפי רמות גיל, חשיבה של ילד שונה איכותית מחשיבה של מבוגר. לטענתו, ההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת כתוצאה מפעילות גומלין של הילד עם הסביבה.

פיאז'ה מדגיש שחשוב שיהיה פער מסוים בין המבנה הקוגניטיבי של הילד לבין