עבודת פרו"ס- פרה-סמינריון

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 4183
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

מבוא בחברה הקפיטליסטית בה אנו חיים נהוג לחשוב שכל מוצר שיש ביקוש אליו צריך לספק אותו. כתוצאה מגישה זו קיימים הרבה מאוד מוצרים שספק אם היינו רוצים שהילדים שלנו יכירו. אחד הבולטים בהם הוא הטבק ורוב המוצרים שמיצרים ממנו.
הידיעות הראשונות על הטבק בספרות הרפואית של העולם המערבי הן משנת 1561. אכן, בקרב ילידי יבשת אמריקה האינדיאנים היה עישון הטבק מנהג נפוץ כבר הרבה מאות שנים לפני בוא הספרדים לאמריקה. החוקרים סבורים, שמקורו של הצמח ממנו מפיקים את הטבק הוא מהאי טובאגו שבים הקריבי. משם הובא הצמח לפורטוגל, ושגריר צרפת בפורטוגל, ששמו היה ניקוט, שלח כמה דגמים למלכת צרפת קתרינה די מדיצ'י. שגריר זה כינה את הצמח ניקוטינה על שמו, וכך נתקבל שמו של הצמח במינוח המדעי – ניקוטינה טבקום. התנגדות רפואית לשימוש בטבק החלה רק במאה ה-18, עם פרסום השערות ראשונות על קשר בין עשן הסיגריות לבין סרטן בשנת 1761. בשנת 1854 יצא לאור ספר על מחלות הטבק, עם ניסיון ראשון להוכיח את הרעילות של חומר זה. מחקרים בשנת 1950 העלו את החשד לקשר בין סרטן הריאות לבין עישון לדרגה מדעית גבוהה יותר, ובשנת 1958 פורסם לראשונה סקר מקיף, אשר הוכיח תמותה גבוהה בהרבה בקרב אוכלוסיית המעשנים לעומת אנשים שאינם מעשנים. בשנים 1964 ו-1968 פורסמו דו"חות של וועדה מיוחדת שמונתה על ידי המדען הראשי של משרד הבריאות האמריקאי, אשר קבעו שאכן קיים קשר משמעותי בין עישון סיגריות לבין נזקי בריאות. באופן דומה פורסמו בשנים 1962 1971 שני דו"חות על הקשר החד-משמעי בין עישון לבין נזקי בריאות על ידי הקולג' המלכותי הרפואי של אנגליה. כיום מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין עישון טבק לבין תחלואה וגם על רכיבים הגורמים להתמכרות.  במאה ה-20 מתו כתוצאה מעישון כ- 100 מיליון בני אדם וצפוי מספר גדול פי עשרה במאה הנוכחית. כיום יש בעולם כ- 1.1 מיליארד מעשנים ואם לא ינקטו מספיק צעדים למנוע זאת כמות המעשנים תגיע לכ- 1.6 מיליארד בשנת 20
5 , מתוחם חצי ימותו בטרם עת.
עשן הסיגריה מכיל כארבעת אלפים חומרים שונים, חלקם בצורת חלקיקים מוצקים, וחלקם בצורת גזים. חלק מחומרים אלו, ובעיקר החלקיקים הגזיים, הם רעילים למערכות גוף שונות, וחלקם הם חומרים גורמי סרטן. עשן הסיגריות נספג מהר דרך רירית דרכי הנשימה, וגורם לתופעות מיידיות, כגון כיווץ כלי דם, וירידה בטמפרטורת העור, ולהשפעות רחוקות טווח. אחד החומרים הרעילים שנחקר רבות הוא חד-תחמוצת הפחמן (CO), אשר נקשר להמוגלובין שבכדוריות האדומות. דבר זה מונע את התקשרות ההמוגלובין לחמצן, ובכך נמנעת העברת חמצן בכמויות מספיקות לרקמות השונות. עובדה זו מסבירה את ההשפעה השלילית של העישון על מערכת העצבים המרכזית, על שריר הלב, ועל כלי הדם. חומר מסוכן נוסף בעשן הטבק הוא הניקוטין, אשר נחשב כגורם מסרטן בדרגת ממאירות גבוהה, וכן גורם לכיווץ כלי דם, ובכך גורם להשפעה שלילית על כלי הדם הכליליים בלב, ועל כלי הדם שבמוח. חומר זה גורם להתמכרות, ולכן יש קושי להיגמל מעישון. חלקיקי עשן הטבק יכולים לחדור לגוף על ידי עישון ישיר, או על ידי עישון סביל, היינו שאיפת העשן העולה מהקצה הבוער של הסיגריה על ידי מי שאינו מעשן, אך נמצא בסביבה של מעשנים. יש הסבורים, שהעישון הסביל יכול להיות מסוכן יותר מהעישון הפעיל, כי העשן מהקצה הבוער של הסיגריה מכיל ריכוז גבוה יותר של מרכיבים מסוכנים מאשר העשן הנכנס לגופו של המעשן עצמו. העישון הסביל גורם לאנשים שונים תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים, ומעלה את שכיחות המחלות הממאירות. נמצא כי סרטן הריאות שכיח יותר באופן משמעותי לא רק אצל מעשנים פעילים, אלא גם אצל המעשנים הסבילים. העישון הסביל הוא גורם משמעותי למחלות לב קטלניות, הן במבוגרים והן בילדים. רעילות העישון הסביל למערכת הלב וכלי הדם היא מגוונת, ונובעת ממרכיבים שונים בעשן הסיגריה. העישון הסביל חמור במיוחד ביחס לילדים השוהים במחיצת הורים מעשנים. נמצא כי הסיכוי לילד לאם מעשנת להתאשפז עקב בעיות ריאה גבוה ב-70% מהסיכוי של ילד לאישה שאיננה מעשנת. כמו כן נמצא שבילדים להורים מעשנים יש פגיעה משמעותית בתפקודי הריאות. הנזק העיקרי של עשן הטבק הוא למערכת הריאות ולמערכת הלב וכלי הדם, וכמו כן יצירת מחלות ממאירות במערכות שונות. נזקים אלו מתבטאים במחלות שונות, וגורמים לקיצור-חיים משמעותי. הסיכוי גדול יותר בתנאים הבאים – עישון סיגריות מסוכן יותר מאשר סיגרים או מקטרות; ככל שתכולת הניקוטין גבוהה יותר – הסיכון גדול יותר.
לפיכך, שימוש בפילטרים מקטין במידה מסוימת את ההשפעה המסרטנת; ככל שמספר הסיגריות גדול יותר – הסיכון גדול יותר; ככל שמעשנים זמן רב יותר – הסיכון גדול יותר. לפי סקרים שונים אחוז התמותה בגברים מעשנים מעל גיל 45 שנה הוא גבוה ב-80% בהשוואה לגברים בגיל זה שאינם מעשנים; ובגיל 60 שנה השיעור גבוה ב 1
5 %.
לאור הנתונים שהצגנו נראה כי יש מקום לדיון האם ייצור מוצרי טבק הוא מוסרי, שכן הוא גורם הרבה מאוד נזק. האם בכלל ניתן להתערב ולמי מותר להתערב?, האם היד הנעלמה מסוגלת להוציא מן השוק מוצרים רעים? כל זה ועוד ננסה להשיב במהלך עבודה זו.