לא אחת אנו נתקלים בגן במקרים שילד או ילדה אינם רוצים לשחק בארגז החול או בחומר ולעומתם ישנם ילדים שאוהבים להתמרח בחומרים אלו. לא אחת אנו נתקלים בילדים קשובים במהלך המפגש ובילדים שאינם מפסיקים לקפוץ על הכיסא במהלך המפגש.
מהן הסיבות האחראיות לשוני הבינאישי המתבטא בדוגמאות הללו?
לעיתים קרובות אנו נוטים להסביר התנהגויות ע"י גורמים סביבתיים, חיצוניים לילד עצמו: קרוב לוודאי שהילדה נמנעת מלהשתמש בחומר כי בביתה מקפידים על הניקיון יתר על המידה. אכן, לסביבה השפעה חשובה על ההבדלים הבינאישיים. עם זאת, ניתן לייחס חלק נכבד מהשוני הבינאישי לטמפרמנט (מזג) המולד.
אנו יודעים שילדים נולדים עם מאפייני טמפרמנט ייחודיים המשפיעים על דרך ההתנסות והלמידה, על העדפת גירויים  ועל האופן שבו הם יוצרים אינטראקציה עם אנשים אחרים בסביבה.
בתקופה שבה החינוך שם למטרה לטפח ילדים עפ"י העדפותיהם וכישוריהם, חשוב ללמוד לזהות את מרכיבי הטמפרמנט האישיים של כל ילד, כדי להתאים לו התייחסות הולמת.
הטמפרמנט, מרכיביו, הגורמים המשפיעים עליו והשלכותיו על ההתנהגות נחקרו רבות בספרות המקצועית בשני העשורים האחרונים. הטמפרמנט מתייחס למאפיינים אישיים, מולדים, אשר באמצעותם התינוק או הילד משפיע על העולם. ההתייחסות לטמפרמנט מהווה ביטוי להכרה בעובדה כי הילדים אינם נולדים כלוח חלק וכי אינם שותפים פסיביים בתהליך החיברות או הלמידה.
מטרת עבודה זו הינה להבין את מאפייני הטמפרמנט מזווית ראיה של גננת, לרכוש תובנה עצמית, להרחיב את הידע על התפתחות הילדים ורכישת כלים לפעילויות מועילות לשם שינוי ככל הניתן של טמפרמנט הילד להתנהגות הרצויה.
תוכן העניינים
1. מבוא. 2
2 . סקירת ספרות. 3
2 .1 הגדרה של טמפרמנט. 3
2 .2 סוגי וממדי הטמפרמנט. 4
3 . תיעוד הטמפרמנט של שלושה ילדים בגן באמצעות תצפית. 10
3 .1 נופר – "הילד הקל". 10
3 .2 נועם – "הילד החששן / הססן". 12
3 .3 מיקה – "הילד התוסס / קשה". 14
4 . סיכום, מסקנות והמלצות. 17
ביבליוגרפיה. 19
נספח שלושת המודלים.. 21