לימוד במשחקים
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | חינוך |
| מילות מפתח | לימוד משחקים חינוך |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 9109 |
| מספר מקורות | 38 |
תקציר העבודה
משחקים בהוראה תוכן עניינים
1.1 מהו משחק ?
1.2 היסטוריה של המשחק
1 .3 מיון ראשוני של הפעילות המשחקית
1 .4 תרומת המשחק לפיתוח אישיותו של הפרט
1 .5 ערכים חינוכיים במשחק
1 .6 השלבים בתכנון המשחק החינוכי
2 . קשיים בלמידת מתמטיקה
2 .1 מקורות שונים לכישלון במתמטיקה
2 .2 אסטרטגיות שונות בהוראה לתלמידים מתקשים במתמטיקה
2 .3 המשחק כאחד מאמצעי העזר להתגבר על הקושי בהוראת המתמטיקה
2 .4 עקרונות ויתרונות של משחקים בשיעורי מתמטיקה
2 .5 בראי המחקר: מחקרים שנערכו על המשחק המתמטי כאמצעי עזר בהוראה רשימה ביבליוגרפית
1 .1 מהו משחק ?
משחק הוא תופעה נפוצה וידועה לכול, אך יחד עם זאת קשה מאוד להגדיר מהו משחק. המשחק מלווה אותנו החל מגיל ינקות, בהמשך בהיותנו ילדים ואינו פוסח אף על בני אדם מבוגרים. לפי עדותם של חוקרי התנהגות ולפי ההתבוננות הפשוטה של כולנו גם אצל מקצת בעלי החיים ניתן לצפות בתופעה זו של משחק. מאחר שלא תמיד ברורה האבחנה בין משחק לבין מה שאינו משחק קיים קושי בהגדרת המונח. (רפ, 1984). לאורך השנים, ניסו חוקרים ואנשי רוח שונים להגדיר מהו משחק. בספרו של עקביא, "משחקי לימוד", (1973) מובאות הגדרות שונות המתייחסות למשחק, חלקן כפעולה נטולת מטרה: פרידריך שילר (1759-1805), פילוסוף ומשורר,"כהוצאה חסרת מטרה של מרץ העובר על גדותיו", ג'ון רסקין (1819-1900), הוגה דעות ותיאורטיקן, "כהפעלת הגוף או הנפש להנאתנו, ללא מטרה מוגדרת" וג'ון דיואי (1859-1952), פדגוג ופילוסוף בשדה החינוך, שהגדיר משחק כ"פעולות מבוצעות שלא ביודעין למטרה שמחוץ לעצמנו" וכן "החיים הם פעילות, כל פעולה שאינה עבודה = היא משחק". זיגמונד פרויד (1856-1939), אבי הפסיכואנליזה, הגדיר משחק כ"פעילות דמיונית של מילוי משאלה, אבל לא ברמה רוחנית אלא בגוף".
וחלקן הגדרות המתייחסות למשחק ע"פ מטרותיו: כדוגמת מלומד נוסף שחקר לעומק את תופעת המשחק הוא יוהן הויזינגה (1872-1945), שקבע כי ההתנהגות האנושית היא התנהגות משחקית, וטען שבשעה שאנו משחקים, אנו קושרים בצורה זו או אחרת את המשחק אל השאיפות, אל הצרכים ואל המשאלות שלנו. "האדם המשחק" הוא ביטוי שהוטבע על ידו.
1 .3.1 המשחק הטבעי- חופשי (play) המשחק הטבעי הוא משחק חופשי, ספונטאני, אשר כדי להתחיל בו אין צורך בהכנות קודמות או בפעילות כלשהיא. המשחק נוצר או מתפתח כחלק מרצונם הטבעי של הילדים לשחק תפקידים ומציאויות שונות ולעיתים דמיוניות. (גולדברגר,2003). התפיסה החינוכית, הדוגלת בעידוד משחק חופשי, שואפת להעניק לילד סביבה מתאימה וזמן פנוי, אשר יאפשרו לו לפעול הן באופן עצמאי והן כחלק מקבוצה. פרויד (Bettelheim, 1972) סבר כי בעזרת משחק יכול הילד להפנים הישגים פסיכולוגיים ותרבותיים ראשוניים שהינם בעלי משמעות עבורו. בנוסף, הוא ראה במשחק החופשי גם כדרך בה הילד יכול לבטא את עצמו וכך לתקשר עם עולם המבוגרים וכן להביע רעיונות ורגשות נסתרים. המשחק החופשי נובע מהנעה פנימית אצל הילד והינו רגוע באופן יחסי. מטרותיו של המשחק החופשי נובעות מעומק חייו הפנימיים של הילד ואין לו בדרך כלל כל תוצאה סופית מכוונת, השייכת למציאות החיצונית. לוין (1988) מביאה מספר סיבות מדוע הפעילות המשחקית נקראת חופשית :
א. הילד חופשי לבחור לעצמו את כל הקשור למשחק: תוכן, זמן, מקום, אביזרים, חברים ועוד. ב. הילד חופשי לקבוע את כללי המשחק ואת מהלכו, ללא התערבות פעילה מצד המבוגר. ג. אין למשחק מטרה מוגדרת או תוצאה סופית אליה הילד צריך לשאוף, המשחק פתוח לשינויים עליהם יכול הילד להחליט, ע"פ רצונו במהלך המשחק.
ד. מדובר בפעילות שהינה פרי יוזמתו של הילד אשר משחק ופועל ע"פ רצונותיו.
1.3.2 המשחק המובנה (Game) המשחק המובנה הינו פעילות משחקית מובנית, יזומה, בעלת תהליך תכליתי מוגדר. מאחר שהמשחק המובנה משמש בעיקר ככלי דידקטי, יש בו כדי לעצב את המשתתפים במשחק ולהשפיע עליהם. הפעילות המשחקית כשלעצמה, ללא קשר לסוגיה הנלמדת תורמת להתפתחותו הרגשית, החברתית והאינטלקטואלית של הילד. כאשר הילד משתתף במשחק מובנה עליו לפעול בהתאם לכללים קבועים ומוגדרים מראש ולא כפועל יוצא של דמיונו. חשוב להבהיר כי גם המשתתפים במשחק יכולים להגדיר את כללי המשחק, אך זאת רק בתנאי שהסכימו עליהם בתחילת המשחק או במהלכו. (גולדברגר, 2003).
נבדיל כעת בין שלושה סוגי משחקים מובנים :
משחק של אדם עם עצמו- משחק בו המשתתף משחק לבדו, לפי מערכת כללים מוכתבת.
