תקציר כגודל ההסכמה על חשיבות החינוך ,כך ריבוי הויכוחים על מהותו של החינוך הראוי והביקורת על טיבו של החינוך הקיים.
בשנים האחרונות התפתחו וצמחו מספר בתי הספר הייחודים, התפתחות  אשר העלתה שוב על סדר היום את נושא הפערים והשוויון/אי השוויון  במערכת החינוך .
בעבודתנו התמקדנו בעמותת מופ"ת בעיר חדרה ובדקנו  האם התוכנית שמפעילה עמותת מופ"ת תורמת לפערים ולאי השוויון במערכת החינוך בישראל בכלל וב"תיכון חדרה" בפרט. האם מערכת החינוך משמשת כמערכת  שמטרתה לצמצם פערים ,או הופכת להיות מערכת ששולטים  בה הקפטילזם(שבה רק החזק שורד).
מטרתנו ,העיקריות במחקר זה הייתה לבדוק האם תוכנית הלימוד של עמותת מופ"ת באה בהלימה עם נושא השוויון במערכת החינוך- האם התוכנית  המוגדרת כתוכנית לימודית  ייחודית -מגדילה את הפערים ואי השוויון במערכת החינוך או שמא עוזרת בצמצומם.
כאשר ניגשנו לעבודת המחקר השערתנו העיקרית הייתה כי : בתי ספר ייחודיים בכלל ותוכנית מופ"ת בפרט מרחיבים את הפערים ואי השוויון במערכת החינוך .
החינוך הניתן בבתי ספר ייחודיים ,אינו חינוך הדומה לחינוך הציבורי בתחומים כגון: איכות המורים , הרכב שכלי , גודל הכיתה , ערכים המקנים שאיפה למצוינות ובתקציבים גבוהים המאפשרים לה את כל אלה.
גישה תיאורטית ופרדיגמה של מחקר איכותני(ראיונות) ,נראו לנו מתאימות ביותר לניתוח של השפעות בתי ספר ייחודים  כפתיחה לבדיקה תיאורטית ואמפירית של השערות ספציפיות ,העומדות במוקד עבודת מחקר זו.המחקר מתבסס על הנחות עיקריות אלה כמשפיעות על פערים ושוויון /אי שוויון בחינוך :
א.      הרכבה השכלי(הטרוגניות/הומוגניות) של קבוצת הלומדים משפיעה על טיב הסביבה הלימודית של התלמיד וכתוצאה מכך – גם על הישגיו הלימודיים.(דר ורש, 1986) .
ב.        גודל הכיתה,הוא גורם קובע ,המשפיע ברורות על מידת ההצלחה של המורה והתלמיד -למורה ניתן להקדיש זמן רב יותר לכל תלמיד(פלמינג, 1961),ולתלמידים היא מאפשרת לקבל יותר תשומת לב מצד המורה-וכתוצאה  מכך משפיעה על הישגיו הלימודיים.
ג.        לאיכות המורים במונחי השכלה וכפועל יוצא במונחי שכר  השפעה  רבה על הישגי התלמיד.
ד.       שימוש נכון באסטרטגיית טיפוח הישגיות ומצוינות (בעיקר על פי סוג האוכלסיה) ישפיע על הצלחתו והישגיו של התלמיד. ה.      הנגישות לשירותי חינוך הנשענים על תשלומים פרטיים(להלן בתי הספר הייחודיים)אינה נחלקת באופן שווה באוכלוסייה. ומגדילה את אי השוויון במערכת החינוך. שדה המחקר: תיכון המשלב כיתות מופ"ת –  "תיכון חדרה"  בעיר חדרה.
שיטת המחקר שבחרנו לצורך בדיקת שאלת המחקר ולצורך אישוש ההשערות, היא שיטה של ניתוח ספרותי (של מחקרים אחרים שנעשו בתחום) ומחקר איכותני : ראיונות עם בעלי תפקידים שונים ב"תיכון חדרה" (המשלב כיתות מופ"ת) – מנהלת חטיבת הביניים בבית ספר ,מורה ומחנכת של כיתת מופ"ת והורה שילדתו לומדת בכיתת מופ"ת.
הסקירה הספרותית והראיונות שבוצעו , נועדו כאמור לאשש או להפריך  את ההשערות הללו ולענות על שאלת המחקר האם תוכנית מופ"ת תורמת לפערים ואי שוויון בתיכון "רגיל" המשלב כיתות מופ"ת.
ממצאים  עיקריים מהמחקר התיאורטי –   לא נמצא קשר  בין גודל הכיתה והישגי התלמידים.
להרכבה השכלי של הכיתה יש קשר עם הישגי התלמידים.
נמצא קשר חיובי בין איכות סגל ההוראה להישגיות התלמידים.
קשר חיובי נמצא גם  בין אסטרטגיית טיפוח הישגיות ומצוינות התלמיד(על פי רמתו) לבין הישגיו.
ההפרטה של מערכת החינוך ובראשם בתי הספר הייחודיים הופכת את מערכת החינוך למערכת שבה החזק שורד. ככל שמשקל ההוצאה הפרטית על חינוך גדל, כך גדל גם אי השוויון בחינוך.
לרוב הממצאים התיאורטיים תאמו לממצאים שעלו בראיונות, אך נראה כי  המערכת אינה רוצה להצטייר כמערכת שאינה נותנת שיווין הזדמנויות לתלמידיה וכך גם עולה מהחזון שמציגה מופ"ת , אך כאשר בוחנים ובודקים את הנתונים עולה כי  בתוכנית כפי שמציגה  עמותת מופ"ת  שבה :
סגל ההוראה איכותי (השכלה דיסציפלינארית לתחום שמלמד) , כיתות הומוגניות (על פי רמת התלמידים), אסטרטגית טיפוח עדיפותית (סבר ואדלר,1988)וכן פועלת בתקציבים פרטיים ,אינה יכולה להיות מערכת שוויונית.
כפי שמצוטט בהמשך העבודה, מדבריה של מנכ"ל עמותת מופ"ת : "אינטגרציה צריכה להיות חברתית וסוציו-אקונומית, ולא ברמת הלימודים. צריך לפתוח מגמות רבות ולא לכפות מדיניות של שוויון מדומה"(אפשטיין, 1998). אך האם אפשרי במציאות הקיימת להפריד בין מצב חברתי וסוציואקונמי לרמת לימודים. האם לתלמידים משכבות נמוכות יש את היכולת והכלים להגיע להישגים לימודיים גבוהים?
ההמלצות היישומיות  (על מנת להביא לשוויון אמיתי בחינוך )של מחקר זה הן: ·        השקעה צריכה להיות לא רק במערכות המחזקות את החזק אלא לתת שוויון הזדמנויות אמיתי לחזק ולטפח את החלשים,על מנת להביא אותם לנקודת זינוק שווה ככל האפשר.(כח המשימה הלאומית , 2005).
·        למרות הרב גוניות בהיצע, בדירוג וברמה – על המערכת החינוכית להוות שלמות אחת,                 יציבה  ודינאמית-המודרכת לאור מטרות החינוך ובהתאם לערכי החברה הישראלית,      תוך התחשבות בצרכי קהילות ושכבות שונות ושינויים בכושר ההסתגלות של נערים בני      גילאים שונים.על מוסדות החינוך להיות  חלק ממערכת ענפה אך מתוכננת ,המקדמת      כל תלמיד בהתאם לכושרו ונטיותיו, המאפשרת מעבר ממסגרת למסגרת בשעת הצורך      ופותחת אפשרויות למוביליות כלכלית וחברתית דרך צינורות שונים. (סמילנסקי, 1961).
·        חשוב כי משאבי החינוך ירוכזו ויועמדו ברובם המכריע לרשות בתי הספר והגנים .כל בתי הספר יתוקצבו באופן שוויוני על פי קריטריונים שקופים ואחידים  לכל המגזרים , שיעניקו העדפה משמעותית בהקצאת המשאבים לתלמידים מאוכלוסיות חלשות.תקציב ההוראה בבית הספר יוקצה באופן דיפרנציאלי לפי תלמיד.דהיינו הקריטריון הבלעדי לתקצוב עלות ההוראה ,המהווה את עיקר עלותו של כל בית ספר יהיה סכום התקציבים המיועדים לכל אחד מתלמידיו ,כאשר כל תלמיד זכאי לתקציב דיפרנציאלי בהתאם לנתוניו האישיים ולמיקומו הגיאוגרפי של בית הספר. (כח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל , 2005).
·        תשלומי ההורים ומצב סוציואקונומי לא יהוו חסם לקבלה לבתי הספר הייחודיים,  שמאושרים על ידי משרד החינוך.
·        שכרם של המורים בחינוך הציבורי יהיה בר תחרות לעובדים אקדמאיים בעלי השכלה דומה ברשות המדינה .חשוב שיעמדו בפני המורים מסלולי קידום המבטיחים תגמול על התקדמות מקצועית והישגיהם מקצועיים .(כח המשימה הלאומית , 2005).
מסקנתנו העיקרית בדיון זה עולה בקנה אחד עם המלצת ועדת דוח דברת (2005) אשר מסכים כי  חינוך והשכלה הם סולם חיוני לצורך מימוש ההזדמנויות שהעולם המודרני מאפשר .וממליץ , כי על מערכת החינוך להיות  אחראית לפתח את אישיותם  וכישרונותיהם השונים של כלל ילדי ישראל,במטרה להוביל למיצוי יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ,משמעת ומחויבות זאת תוך חיזוק מיוחד של החינוך בגילאים הצעירים וטיפוח מתמיד של התלמידים החלשים.
מבוא
ההשכלה הפורמאלית היא אחד המשאבים החברתיים המרכזיים הקובעים את מיקומם הריבודי של יחידים וקבוצות בחברה. מקובל להסכים על כך שהחינוך הוא המפתח לצמצום הפערים החברתיים כלכליים. ההנחה היא שההשכלה מאפשרת נקודת זינוק פחות או יותר שווה לצעירים שמוצאם מרקע חברתי- כלכלי שונה .
למרות השלכתו הברורה של החינוך הפורמאלי על עתיד ילדנו, מערכת החינוך בישראל אינה מצליחה להתגבר על הבדלי הרקע בין התלמידים,ובמבנה הנוכחי שלה היא מנציחה את הפערים,בהעמקתם ובהנחלתם לדורות הבאים.פערים שמקורם ברקע חברתי כלכלי ,מוצא עדתי ,מקום מגורים ובין המגזר הערבי למגזר היהודי(כח המשימה הלאומי ,2005).פערים אלו באים לידי ביטוי החל מהישגים לימודיים דרך זכאות לתעודת בגרות ועד לימודים אקדמיים. בסוגיית חינוכו של הדור הצעיר מצויות שתי זכויות-חובות יסוד: האחת -זכותם-חובתם של ההורים להקנות חינוך נאות לצאצאיהם, ודעתם-השקפתם בדבר חינוך נאות מהו היא ללא ספק בעלת משקל רב וחשובה מאוד; והשנייה – זכותה-חובתה של המדינה, באמצעות מוסדותיה שהוסמכו לכך, לדאוג להקניית חינוך נאות בצורה מאורגנת ומתוכננת, הקבועה בחוק, ואף זכות-חובה זו בעלת משקל רב היא וחשובה מאוד. כדי לעמוד בשתי זכויות-חובות אלה קובע החוק מצד אחד, דרך משל, סוגים שונים של בתי-ספר שבהם קיימות מגמות חינוך שונות, כגון ממלכתי, ממלכתי-דתי ובתי-ספר מוכרים אחרים ומצד שני – הוראות שונות שיש בהן משום טובת הציבור ותקנתו, כגון הדאגה לאכלוס הכיתות וריכוז התלמידים בבית-הספר, סדרי הרשמה ועניינים מינהלים- תכניים רבים אחרים, ואחרון אחרון חשוב – מגמה של אינטגרציה למען הרבות במאחד ובשווה בחינוכו של הדור הצעיר. שתי מגמות יסוד אלה מתרוצצות הן בקרב תחום רגיש זה של מערכת החינוך ודורשות זהירות וגמישות מרובות בניווט ביניהן.
החינוך במדינתנו הינו זכות יסוד אשר אינה מצומצמת למסגרת חינוכו של האינדבדואל לסיפוק צרכיו השכליים הצרים  גרידא ומורכבת אף  ראשית ועיקר מהקניית כלים מוסריים וערכיים ,מהתווית מהלכים חברתיים והתערות משותפת של אוכלוסיות שונות אלה באלה .הצורך בצירופנו החברתי בכור ההיתוך עולה ומתחדש הן באינטגרציה שבין עולים חדשים לתושבים ותיקים,הן בשכבות סוציאליות ואקונומיות שונות והן בתוך קבוצות האוכלוסין עצמן.אלא שבהשתנות העיתים ,גוברת הדעה, שיש לתת משקל רב יותר לאוטנמיה של ההורים על דרך חינוך ילדם תוך יצירת איזונים מתאימים בין בתי הספר ,לדוגמת המלצות ועדת דוח דברת (להלן כח המשימה הלאומית), (בית המשפט המחוזי בחיפה ,2004).
כוח המשימה הלאומית (2005), הגיע למסקנה חד משמעית ,שלצד הישגים לא מבוטלים ,סובלת מערכת החינוך מסדרה של חולשות ובעיות יסודיות ,שהבנתן ופתרונן הם תנאי הכרחי של המערכת. עלינו למצוא את שביל הזהב אשר ימנע ולכל הפחות יצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתלמידים (כלומר צמצום אי השוויון /פערים במערכת החינוך).
כאמור, מטרתנו העיקריות במחקר זה ,כאשר ההנחה היא כי קיימים פערים ואי שוויון במערכת החינוך(ביסוס ההנחה בפרק על מצבה של מערכת החינוך בישראל), הייתה לבדוק :
האם הפרטת מערכת החינוך בישראל ויישומה על ידי בתי ספר ייחודיים ותוכניות ייחודיות מגדילות את הפערים ואי השוויון במערכת החינוך ?האם תוכנית הלימוד של עמותת מופ"ת עולות בקנה אחד עם נושא השוויון במערכת החינוך-האם התוכנית  המוגדרת כתוכנית לימודית  ייחודית ,תורמת לאי השוויון במערכת החינוך או שמא עוזרת בצמצום הפערים בחינוך?
על מנת לענות על שאלה זו ,ראשית סקרנו את מצבה של מערכת החינוך כיום ובחנו את המושג שוויון על כל משמעותיו.לאחר מכן נתנו סקירה על נושא בתי הספר הייחודיים (רקע להקמתם ,פירוט ותרומתם למערכת החינוך) וסקירה על פעילות מופ"ת – רקע ,מטרות ,חזון,היקף פעילות ,תוכנית לימודים במערכת היסודית והעל יסודית  ותוכנית עתידיות של העמותה(כל אלה ממאמרים וחומרים נוספים שפורסמו על ידי מופ"ת).
על מנת לאשש /להפריך את השערות המחקר בחנו את הדגשים שעמותת מופ"ת שמה עליה בתוכניתה ובחנו אותם למול מערכת החינוך בארץ ולמול מחקרים באותם נושאים:
עמותת מופ"ת מלמדת בכיתות קטנות (עד 20 תלמידים בכיתה)יחסית לכיתות במערכת החינוך הציבורית ובכיתות הומוגניות בהם משולבים תלמידים אשר נבחנו ונבחרו בקפידה (על התהליך הקבלה מפורט בסקירה על מופ"ת) – למולה בדקנו מחקרים בנושא כיתות הטרוגניות וכיתות  קטנות ותרומתן להישגיות התלמידים הלומדים במסגרות אלה ,ומצבה של מערכת החינוך בתחומים  אלה.
עמותת מופ"ת מייחסת חשיבות רבה לעוגן הפדגוגי המנחה אותה לאורך כל הדרך – בחנו את מצבה של מערכת החינוך בארץ בנושא איכות מורים,ובחנו מחקרים בנושא איכות המורים ותרומתם להישגיות התלמידים .
עמותת מופ"ת משמשת כרשת העשרה לאיתור וטיפוח מצוינות – אחת מבין מטרותיה העיקריות של מופ"ת  הינה לאתר ולטפח מצוינות- בחנו את מושג ההישגיות ,את הדרכים(אסטרטגיות) לעודד  ולפתח הישגיות. ואיך משפיעה אסטרטגיית הטיפוח על הישגיות התלמיד.
בחנו את ההוצאה  הלאומית לחינוך בישראל למול ההוצאה הפרטית – נושא המבטא מעל הכל את נושא השוויון או אי השוויון במערכת החינוך.
ראיונות  עם בעלי תפקידים ב"תיכון חדרה" בעיר חדרה,בה מתקיימת תוכנית לימודית של מופ"ת  : מנהלת חטיבת הביניים,מורה המלמד/מחנך  בתוכנית והורה שילדתו לומדת בתוכנית.
לסיכום , נתחנו את הראיונות ובדקנו האם המחקרים התיאורטיים תואמים לממצאים שעלו בראיונות. תוכן העניינים
תקציר. 3
מבוא. 6
אי שוויון/פערים  במערכת החינוך בישראל- תמונת מצב. 8
בתי ספר ייחודיים- רקע להקמתם , סדרי גודל והשפעתם על מערכת החינוך בישראל. 10 מופ"ת – רקע , מטרות ,חזון ,היקף פעולתה ותוכנית עתידיות. 12
תהליך הכנה וקבלה לכיתה מדעית מופ"ת –מכינה(מטרות, מבנה, תהליך קבלה ,שיטה ויישום) 15
מופ"ת בחינוך היסודי (מטרות,שיטה ,מתודיקה ,קדימויות והערכה) 17
תרשים זרימה- אופן קבלה לכיתות מופ"ת. 20 מופ"ת בחינוך העל יסודי(מטרות ושיטה) 21
השפעת גודל הכיתה והרכבה  על הישגיים לימודיים. 24
איכות  סגל ההוראה  והשפעתו על הישגי התלמיד. 27
אסטרטגיות טיפוח מצוינות ועידוד הישגיות והשפעתן על הישגיות התלמיד. 29
ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל והשפעתה על אי השוויון במערכת החינוך. 32
מתודולוגיה. 34
ממצאים. 36
דיון ומסקנות. 40 נספח א' 45
נספח ב' 46
נספח ג' 47
נספח ד' 48
נספח ה' 49
נספח ו' 51
נספח ז' 53
ביבליוגרפיה. 55