מיתוסים בתרבות הישראלית – מטלת מנחה מס' 11

1 א. מהו המכנה המשותף של מפלגת העבודה והתנועה הרוויזיוניסטית?
התהום האידיאולוגית העמוקה שבין שתי התנועות מתבטאת בפרשנות השונה שכל תנועה ניסתה להכתיב במציאות כדי לקדם את פרשנותה לשאלה כיצד יש להגשים את ערכי הציונות בפועל…
1 ב. מהן נקודות המחלוקת בין מפלגת העבודה לרוויזיוניסטים?  בהמשך לשאלה הקודמת, עיקר המחלוקות שבין התנועות התבטאה בפתרון ובפרשנות של כל תנועה לחזון התנועה הציונית…
1ג. כיצד מתבטאים ההבדלים האידיאולוגיים בין שתי המפלגות בכרוזים 9.12 ו- 9.13 ? הנטייה הכללית של כל אחת מן המפלגות הייתה דווקא לא להבליט את המאפיינים הייחודיים באידאולוגיה שלה ולעמעם את אותם עקרונות ליבה אידיאולוגיים ע"י הבלעתם במאפיינים שונים שהיו בגדר קונצנזוס הלאומי – סיפורי המקרא, גורל העם היהודי והסכמות לאומיות ובינלאומיות. דרך נוספת לעמעום הפערים האידיאולוגים הייתה ניכוס מיתוסים וסמלים ציוניים והפיכתם לסמלים מפלגתיים או פרשנותם של אותם מיתוסים וסמלים באופן שישרת את מטרות המפלגה.
2 א. במה עוסק כל אחד מהכרוזים, ומה מטרתו?  מטרת כרוז 9.12 שהופץ ערב הקונגרס הציוני ה20 הוא גיוס קולות בוחרים ועיקרו בהבלטת הישגיה של תנועת העבודה ומאבקה על שמירת צביונו של היישוב העברי בנושאים כלכליים, חינוכיים והתיישבותיים עליהם מאיימת מפלגות הימין. כרוז 9.13 שהופץ ע"י תנועת בית"ר 8 שנים לאחר מותו של יוסף טרומפלדור בקרב תל חי.
2 ב. לאילו אירועים מתייחס כל אחד מהכרוזים?
2 ג. כיצד בא המיתוס "מעטים מול רבים" לידי ביטוי בכל אחד מהכרוזים? יש לזהות את כל המרכיבים, ולהוכיח לפי הכתוב. שתי התנועות אימצו מיתוס זה ופירשו אותו בעמידתם הבודדת והמנודה מול שאר הפלגים בתנועה הציונית.
הדפוס החוזר של מיתוס זה מגולל את סיפורם של המעטים הבודדים אליהם מייחסים בזלזול וספקנות שמקורם הוא היחס של הנביאים ועובדי ה' במקרא
3 א. הציגו את מאפייניו ודרכי עיצובו של המיתוס "עם במשפחת העמים".
3 ב. מהו הרקע לצמיחתו של נרטיב זה (יש להתייחס כאן למאורעות ההיסטוריים)?
3 ג. הדגימו את המיתוס, כפי שהוא בא לידי ביטוי בכתבה של מ. זינגר, "בעקבות צבאותינו הכובשים", דבר, 31.5.1948, מתוך המקראה עמ'
1 32-133.