סמינר בנושא הסרט "ברבור שחור" על-פי דקארט, סארטר ומרלו-פונטי

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 7380
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

תוכן עניינים
הקדמה. 3
פרק ראשון: ניתוח הסצנה על-פי דקארט. 5
פרק שני: ניתוח הסצנה על-פי סארטר 8
פרק שלישי: ניתוח הסצנה על-פי מרלו-פונטי משפטים סיכום וביקורת. 20 ביבליוגרפיה. 23
הסרט "ברבור שחור" (Black Swan) הוא מותחן פסיכולוגי מצמרר אשר מתאר את מסלולה הפתלתל של הפרימה בלרינה נינה (המגולמת על-ידי השחקנית נטלי פורטמן – Natalie Portman), בדרכה אל גילומו של התפקיד הראשי בבלט "אגם הברבורים". הסרט מציג את החלק הפחות זוהר של עולם הבלט וסצנות רבות בו משלבות אלמנטים של אכזריות וברוטאליות יחד עם תיאור התמוטטות עולמה הרגשי של נינה .
במאי הסרט הוא דארן ארונופסקי (Darren Aronofsky) והוא יצא להפצה מסחרית בתחילת שנת 2011. הנרטיב הכללי של הסרט מתארת את ההכנות לאדפטציה מודרנית של הבלט "אגם הברבורים" מאת המלחין הרוסי פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (Pyotr Ilyich Tchaikovsky). בבלט המקורי תפקידי הברבור הלבן והשחור מבוצעים של-ידי שתי רקדניות, אולם הבמאי של הבלט בסרט (המגולם על-ידי השחקן וינסנט קאסל – Vincent Cassel) מבצע טוויסט בעלילה וקובע כי רקדנית אחת תגלם את שני התפקידים. האתגר לבצע שני תפקידי ריקוד כל כך שונים מונח לפתחה של הדמות הראשית, נינה. תפקיד הברבור הלבן מתאים מאוד לאופייה הנאיבי, המאופק וחסר הביטחון של נינה, בעוד שתפקיד הברבור השחור מציג בפניה אתגר משום שהוא דורש הצגת אופי פתייני, אפל ומסתורי. התמה המרכזית של הסרט עוסקת במסלול ההקרבה העצמית של האמן בדרכו אל הביצוע המושלם של מעשה האמנות. מסלול זה כולל צדה האפל והביזארי של התהילה ואת נפשו חולת השליטה והטראומטית של האמן. בסופו של דבר, נינה הופכת לגילומו המושלם של הברבור השחור, אולם תהליך זה גובה ממנה מחיר נפשי וגופני כבד כאשר היא סובלת מהזיות נפשיות ופגיעות גופניות עצמיות כתוצאה מהזיות אלה. בין השאר, נינה מדמיינת את קיומה של "תאומת נינה" בדמות המרשעת, את עורה האנושי נושר מעליה והופך לנוצות שחורות, ולבסוף את מדמיינת עצמה  בהפיכתה לברבור שחור. הזיה נוספת של נינה היא בדייתו של רומן לסבי בינה לבין רקדנית אחרת בלהקה ושמה לילי. לילי (המגולמת על-ידי השחקנית מילה קוניס – Mila Kunis) הינה המתחרה הראשית של נינה לסולו הריקוד, אבל היא גם  מושא ראשי לאובססיית חסרת המעצורים של נינה לתפקיד הברבור השחור. אובססיה זו מועצמת בסרט משום שלילי, בניגוד לנינה, אינה נדרשת כלל למאמץ גופני ונפשי על-מנת להציג את האופי הפתייני, האפל והמסתורי הנדרשים לגילום תפקיד הברבור השחור. לילי מייצגת בסרט את הצד האפל המשתלט על אופייה של נינה ודמותה היא גם הזרז לנקודת המפנה הדרמטית בטרנספורמציה של נינה.
נינה יוצאת לבילוי עם לילי ומשתמשת עמה בסמים. בסופו של הבילוי, נינה מדמיינת סצנה של משגל בינה לבין לילי, וכן היא מעיזה להתעמת על רקע זה לראשונה בחייה עם אימה השתלטנית (המגולמת על-ידי השחקנית ברברה הרשי – Barbara Hershey). אירוע מכונן זה מנפץ באופן סופי את תדמיתה הכנועה והקרירה של נינה ומכין אותה באופן טוטאלי לגילומו של הברבור השחור. למרבה הצער, דווקא ביום הפרמיירה נינה נופלת תוך כדי ריקוד הברבור הלבן כאשר היא הוזה שכל הרקדניות לובשות את פניה שלה.
הסצנה שברצוני לנתח (אורכה כ- 7 דקות) מתחילה כאשר נינה מסיימת לרקוד את תפקיד הברבור הלבן והיא חוזרת לחדר ההלבשה להתכונן לקטע הריקוד של הברבור השחור.  נינה מופתעת לגלות בחדר ההלבשה את לילי כשהיא לבושה במדי הברבור השחור שלה ודמותה ניבטת אליה מן המראה. לילי אומרת לנינה בבוז שלאור הופעתה הכושלת, אולי כדאי שהיא תרקוד במקומה את הקטע של הברבור השחור. לילי מסתובבת אל עבר נינה אך אנו מגלים שזו בעצם נינה המתבוננת בעצמה לבושה במדי הברבור השחור. נינה זועקת לעבר דמותה שלה כי תעזוב אותה במנוחה. נינה מתנפלת על הדמות בשחור ומטיחה אותה לעבר המראה. המראה נשברת, החדר מתכסה בשברים, והדמות בשחור נאבקת ומנסה לחנוק את נינה. תוך כדי מאבק הדמות בשחור מבחינה כי צווארה של נינה התארך באופן שאינו אנושי. נינה מנצלת את אלמנט ההפתעה שבהתארכות הצוואר, תופסת שבר של זכוכית, ודוקרת למוות את הדמות בשחור. כעת, הדמות בשחור לובשת שוב את פניה של לילי. נינה  גוררת את גופתה של לילי לחדר השירותים, היא מישירה מבט למראה ועיניה אדומות. לפתע, היא מבחינה בשלולית דם הזולגת מדלת השירותים. היא מכסה אותה במהירות במגבת, מתלבשת בבגדי הברבור השחור, ויוצאת מן החדר אל הבמה להמשך ההופעה. נינה רוקדת באופן גרנדיוזי כברבור השחור, בסיום הריקוד היא הוזה שהיא הופכת לברבור שחור עם כנפיים. נינה חוזרת לחדר ההלבשה לאחר ההופעה, המראה עדיין שבורה, היא מסירה את האיפור והבגד השחור ולובשת את בגד הברבור הלבן.
לפתע נשמעת נקישה בדלת, לילי מופיעה בפתח החדר, היא מברכת את נינה על ההופעה המדהימה.
בסיום השיחה נינה סוגרת את הדלת מזועזעת. היא חוזרת לבדוק את המגבת והדם ומגלה ששלולית הדם נעלמה וחדר השירותים ריק. נינה עמדת המומה במרכז החדר ובוחנת את שמלתה. היא מגלה שדקרה את עצמה והיא מדממת למוות. בעבודה זו אנתח את הסצנה הנ"ל על-פי הגותם של שלושה פילוסופים מרכזיים: רנה דקארט  (Rene Descartes), ז'אן פול סארטר (Jean Paul Sartre) ומוריס מרלו-פונטי (Maurice Merlot Fonty). הסדר של הדיון נובע מכך שסארטר ומרלו פונטי מתייחסים בדיונם לסובייקט הטהור של דקארט כנקודת מוצא לדיון, וכן בגלל שמרלו-פונטי מציע זווית  שונה מן היחס ל"אחר" בתורתו של סארטר.