תקציר:
האירוע בו ברצוני לעסוק בעבודה זו הוא הצגת הנושא של תקציב הביטחון בתקשורת הישראלית. תקציב הביטחון הוא התקציב התופס את החלק המשמעותי ביותר מתוך תקציב המדינה, בהפרש ניכר מתקציבי החינוך, הבריאות ושאר משרדי הממשלה. פרטיו של תקציב זה אינם מפורסמים בתקשורת בנימוקים של "שמירה על בטחון המדינה", וידועים למספר מצומצם מאוד של אנשים בצמרת השלטונית. בשנים האחרונות מתנהל בחברה הישראלית דיון על הצורך בתקציבים גדולים כל כך למערכת הביטחון. הטענה המרכזית בקרב המצדדים בקיצוץ התקציב היא שמדינת ישראל לא נמצאת במצב מתמיד של סכנה קיומית כבעבר ולכן יש צורך להפנות משאבים לתחומים אחרים על חשבון תקציב הביטחון. מצד שני עולה הטענה שקיצוץ בתקציב הביטחון יביא לפגיעה בביטחון המדינה ואף בכלכלתה. חלק גדול ממאבק זה מתנהל באמצעות התקשורת, על גבי העיתונים הגדולים ובמהדורות החדשות. השאלה שעולה היא האם ובאיזה אופן לוקחת התקשורת צד במאבק זה?,האם בעשותה כך משפיעה על הציבור לתמוך בצד מסוים?
באילו אמצעים נוקטת התקשורת כדי להשפיע על הציבור בעיצוב דעתו בנושא? האם בעשותה כך משרתת התקשורת את האליטה השלטונית? בעבודה אציג שתי תיאוריות העוסקות ביחסי תקשורת – המון. הראשונה היא תיאורית "השימושים והסיפוקים" שפיתחו הפרופסורים אליהוא כ"ץ ומרדכי גורביץ' הגורסת כי לאדם יכולת להחליט לאילו מסרים להקשיב ולאילו לא מה שהופך את השפעתה של התקשורת על ההמון למינימאליסטית.
התיאוריה השנייה בעזרתה גם אנתח את נושא הדיון התקשורתי בתקציב הביטחון הוא תיאורית "סדר השיח", של מישל פוקו, פילוסוף וסוציולוג צרפתי שנמנה על הזרם הפוסט מודרניסטי וטוען שהממסד שולט על השיח באמצעות שלושה אלמנטים מרכזיים:
הדרה, איסור, והחיפוש אחר האמת.
תכן עניינים

1 .מבוא. 1
2 .סקירה ספרותית. 2
2 .1 תיאורית השימושים והסיפוקים. 2
2 .2 תיאורית "סדר השיח". 3
3 .תקציב הביטחון 6
4 .סיכום. 9
5. ביבליוגרפיה. 10
6 .נספחים …
–11