קורס מוסכמות יסוד הרומן במאה ה19

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2018
מספר מילים 9938
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

"דיוקנה של גברת":
*העלילה: החומרים המרכיבים (יוצרים) את העלילה כגון מאורעות, דמויות, נושאים וכו' נעשית בלשון קשה ומסובכת דבר האופייני לשיטת כתיבתו של הנרי ג'ימס בשנותו המאוחרות. חשוב להדגיש ולציין כי דמותה של איזבל מהווה גרעין הרומן ומוקדו הן מבחינת תהליך בנייתו והיווצרותו והן מבחינת הרעיונות המופיעים בו. הרומן כולו נבנה ונרקם סביב מעשיה של דמות זו המהווה את סוד יופיו וקסמו. קווי העלילה אינם קיימים ברומן זה כמו ברומנים אחרים שלמדנו, ויש בו קו עלילתי אחד ללא קווי עלילה משניים. אין גם מאורעות מסעירים ואין שינויים מרחיקי לכת המתחוללים במהלך הצגת העלילה. יש רק דמות אחת העומדת במרכז הרומן ונושאת בכל הנטל. הנרי ג'ימס מעלה ברומן הזה חוויות העוברות על הדמות המרכזית "איזבל" מיום הגיעה לאנגליה, דרך נישואיה לאוסמנד ועד החלטתה לשוב ולחיות עימו. שוב, יש לציין כי המאורעות הבונים את הסיפור "העלילה המרכזית והיחידה" נחשבים למשניים בחשיבותם לעומת הדמות המרכזית. אלה מאורעות יומיומיים, הם מתונים מאוד "אינם סוערים" ורק הקשר של איזבל למאורעות האלה הופך אותם מסתם מאורעות למאורעות מעניינים ודרמטיים. מסקנה היא שהדגש ברומן הזה מושם על חיי הנפש של הגיבורה ופרק 42 נחשב לפרק המעניין והחשוב ביותר ברומן, כי הוא מציץ (מוביל) ישירות לתודעה של איזבל ובדרך זו הוא שואף (חותר) להראות לנו איזה כח טמון בחיים הפנימיים "חיי הנפש" ומה הם עשויים לחולל ולעשות, אפילו כלפי דמות שמבחינה חיצונית חייה נראים רגילים (שגרתיים) מאוד.חייה של איזבל נראים כלפי חוץ כחיים רגילים, אך סערת הנפש המתחוללת בתוכה הופכת את החיים האלה לחיים דרמטיים ורבי חשיבות.
מחברי מקראת הקורס מסתייגים מקביעתו של ג'יימס, שפרק 42 הוא עיקר הרומן ושהוא מייצג את תכלית הרומן כולו. פרק זה מתאר את ליל השימורים וכולו מחשבות העולות בתודעה של איזבל, ובו נדחסים כל המאורעות שהתרחשו בשנות חייה "נישואיה" הראשונות. איזבל מפנימה את המאורעות האלה בתודעה שלה ובדרך זו ניתן ללמוד ולהקיש על הרומן כולו. חשוב לציין ולהדגיש כי לא כל הרומן הוא חיי הנפש הפנימיים. הוא בנוי ממאורעות חיצוניים הקשורים בעיקר לאיזבל, אך קטעים המתארים את המתרחש בנפשה חשובים, משום שההתרחשויות הפנימיות המתוארות (המתחוללות בנפשה) מציגות את מעשיה ומקדמות (מניעות) אותם. נוכח התמקדותו של הרומן הזה בחיי הנפש של הדמות הוא נחשב (נראה) כעומד על פרשת דרכים בין הרומן הישן לבין הרומן המודרני.
כאמור ברומן מתוארת מציאות ברורה ומוגדרת מחוץ לתודעה אך בעת ובעונה אחת הרומן מקדיש מקום רב למחשבות ולהתרשמויות של הדמות "איזבל", ומה שמייחד ומאפיין את הרומן, אלה לא המאורעות עצמם אלא דרך השתקפותם בתודעה של הגיבורה.