מעקב אחר עובדים                          צורך עסקי או חדירה לפרטיות?
תוכן העניינים
מבוא
–..
ע"מ 3
היבט כלכלי …  ע"מ 4
היבט משפטי ..
ע"מ 7
היבט מוסרי –
ע"מ 10 סיכום ומסקנות
ע"מ 13
ביבליוגרפיה –
ע"מ 15
נספחים —  ע"מ 15   מבוא:
הבעיה המחקרית: חדירה לפרטיות כאמצעי לשיפור ביצועים, פיקוח והערכת עובדים.
"בחיים שלי לא ביקשתי דבר, רק ידעתי לתת. אני מבקשת סליחה מהלקוחות, מילדי ומבעלי" כך אמרה אתי אלון בתצהיר במשפטה, לאחר שמעלה באמון המעסיק שלה, הבנק למסחר והביאה למעשה לקריסתו הכלכלית. אתי אלון אינה לבד: ב %95 מהחברות מתבצעות מעילות. אם הן מתגלות – זה רק במקרה ולאחר שכבר נגרם נזק כבד. די אם נזכיר את המקרים הבולטים: שודד הברינקס אילן קופרשטיין  ו"מרגל האטום" מרדכי וענונו. כידוע, הזכות לפרטיות היא מהחשובה שבזכויות האדם. ידועים דבריהם של ורן ובריינדיס,                                                        לפיהם הזכות לפרטיות היא:  The most comprehensive of rights and the right most valued by civilized men "" יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה תפנית מסוימת ביחס לזכויות המעביד ולזכויות העובד במקום העבודה בכלל, וביחס לזכות לפרטיות במקום העבודה בפרט.
המהפכה הממוחשבת במקום העבודה, השינויים הטכנולוגיים וזמינות המידע יצרו מצב שלפיו האדם ועבודתו אחד הם. על מנת להגיע לתוצאות יצרניות גבוהות נאלץ המעביד לחשוף את העובד למידע רגיש, אולם בה בעת הוא חושש מזליגת המידע החוצה לגורמים מתחרים. "האדם העובד" מזוהה כיום עם עיסוקו, נמדד על פיו ומבלה את מרבית חייו בהגשמה עצמית באמצעותו. ואולם רוב העובדים במגזרי ההייטק, הטכנולוגיה והביוטק מתייחסים אל מקום עבודתם כ"תחנת ביניים" בהגשמה העצמית. המונח "יציבות תעסוקתית" הולך ונעלם ועמו גם תצורת יום העבודה הקלאסי.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי ניטור עובדים הפך לתופעה נפוצה, בעיקר בארגונים גדולים וההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות מספקת למעבידים כלים יעילים וחדשים למעקב אחר עובדיהם. מערכת הקלטות, מצלמות, איכון טלפונים סלולאריים, הקלטת מסכים, הפעלת אמצעים סמויים הם חלק מהאמצעים בהם נוקטות חברות  לביצוע מעקב אחר עובדיהם.
עובדים עושים שימוש במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים, כמו צילום מסמכים, גלישה באינטרנט, ביצוע שיחות טלפון פרטיות וכ"ו. למעסיק נגרם נזק כלכלי עקב ניצול משאבי החברה לצרכים פרטיים ופוגעת ביעילותו של העובד ובתפוקתו.
בעבודה זאת יבחן מהו הגבול בין זכותו הלגיטימית של עובד לפרטיות לבין זכותו של המעביד לשמור על קניינו.