בעבודה זו אדון בשאלה – היכן הוא משכנו של הצדק? בחלקה הראשון של העבודה אנסה להתחקות אחר החיפוש ההיסטורי בעקבותיו של הצדק, מימיו של אפלטון ועד ימינו אנו.
בחלק השני אתאר שני מהלכים: בראשון, אנסה לבסס את מקום משכנו של הצדק בתוך חומות המדינה והחברה, זאת באמצעות משנתו של ג'רי כהן וביקורתו על אחרים; ובשני, באמצעות תומס פוגה וידידים אצא אל מחוץ לגבולות המדינה ואחפש את הצדק במרחב הגלובלי.
לבסוף, אחבר בין שני חלקי העבודה ובאמצעותם ובתוספת דעתי האישית, אראה היכן הוא משכנו של הצדק.
שאלת מקום משכנו של הצדק הולכת אחורה עוד לימיו של אפלטון, אשר הציג, כבר בספר המדינה, את "משל האותיות".
במשל זה ניסה אפלטון לאתר את מקום הימצאו של הצדק על ידי עשיית אנלוגיה בין מושג הצדק בקרב היחיד לבין מושג הצדק בקרב המדינה. כאלפיים שנה לאחר מכן, הציג תומס הובס את משנתו הפילוסופית וטען כי הצדק קשור לריבונות. במקום בו לא מתקיימת סמכות ריבונית, לא יוכל להתקיים צדק, שכן ריבונות קשורה לסמכות אכיפה, וללא סמכות אכיפה לא יהא צדק. על מנת להראות זאת, הובס תיאר מצב תיאורטי, לו הוא קרא "המצב הטבעי" והגדירו כמציאות ששררה בעולם טרם המצב המדיני. הובס ציין כי במצב טבעי זה לא היה ריבון ולא כוח אכיפה ולכן גם לא יכל להתקיים צדק, זאת מכיוון שבמציאות זו התקיימה מלחמת כל בכל, בה כל אדם התעניין רק בהישרדותו האישית.
הוכחה לדבריו נתן הובס בהסתכלות על היחסים שבין מדינות. הובס טען כי בין מדינות שורר אותו המצב הטבעי, שכן ברמה הבינלאומית לא מתקיים ריבון שיכול לכפות את סמכותו על כל המדינות. זו הסיבה מדוע לא יוכל לשרור צדק גלובלי. כנגד אמירה זו של הובס יצא עמנואל קאנט, שהיה הראשון שניסה…