שאלה 1 א' התנהגויות המורה שנמצאו במחקר של ג'ונסון, כמשפרות את חוסנם של התלמידים מהווים גורם חשוב ומשמעותי מאחר והם נכנסים לעולמו של הילד בגיל מוקדם ולאורך שנים. בנוסף לזאת יש גם לאירועים וגורמים פשוטים של היום יום חשיבות רבה ואלה מגייסים את החוויה היומיומית בבית הספר לרווחתם של הפסיכולוגית של הילדים . מטרת המחקר לבדוק מהן התנהגויות מורים המחזקות את חוסנם הנפשי של הילדים , מהן התנהגויות המחלישות את חוסנם.
הממצאים היו כמה התנהגויות פשוטות מצד המורים שמשפרות את חוסנם הנפשי של הילדים ויכולתם להתמודד עם בעיות:
1.    קשר לאורך זמן עם מורים המכירים אותם, מתעניינים בהם כבני אדם ונמצאים שם עבורם כאשר צריך אותם. קשרים כאלו הושגו בבית ספר בהם מורה לימד כיתה לאורך שנים בבית הספר היסודי או כאשר היה לתלמידים מורה חונך למשך זמן.

2 .    מורים השומעים את הילדים בצורה אמפאטית , מה שמראה אכפתיות לעומת מורים שאינם מתייחסים ברצינות לדברי התלמידים או מתעלמים מהם וספגו ביקורת נוקבת במחקר.
3 .    יש חשיבות רבה להוראה מתאימה של התכנים המרכזיים בתוכנית הלימודים. יש קשר הדוק בין הצלחה בלימודים והערכה עצמית חיובית. מורים שהשקיעו במאמצים כדי שתלמידיהם יצליחו הוערכו מאד על ידי ילדים שהוגדרו כחסונים נפשית ובמיוחד שנתנו להם תשומת לב מיוחדת במצבים קשים.

4 .    גישה חיובית שמחזקת את בטחון התלמידים ביכולותיהם וכתוצאה מכך משפרת את ההתמודדות עם קשיים כתוצאה ממשובים וזיכרונות חיוביים .(אפקט פיגמליון-נבואה שמגשימה את עצמה).
5.    התערבות נכונה של המורה בזמן הנכון. מורים הוערכו חיובית על ידי תלמידים בעלי חוסן נפשי גבוה כאשר מנעו הטרדות מצד ילדים שניסו להתנכל מצד אחד ועזרו להם לקבל משאבים נצרכים כדי להתגבר על מגבלותיהם, כמו השגת מלגות או סיוע מסוג אחר. לעומתם מורים שיכלו להתערב ולעזור, אך לא עשו זאת , הוערכו בצורה שלילית.

6 .    מורים שיצרו קשרים אנושיים אחרים כמו חוש הומור, זכירת ימי הולדת, מהווים כמורי מחזקי חוסן. כמו כן מורים שאינם מציגים עצמי אחר-מיוחל אלא אמיתי-הם עצמם ממשי והעריכו את התלמידים כבני אדם מהווים מורים מחזקי חוסן. מצד שני לא הוערכו מורים שחיפשו את השליטה או שהתהלכו בגאוותנות וחפשו להתעמת עם תלמידים .
–
שאלה 1 ב' מחקרה של האלינן שעוסק בסוציומטריה בכיתות פתוחות וכיתות מסורתיות והשפעת המבנה הארגוני של הכיתה אשר מעלה את רמת האינטראקציה בין התלמידים ומשפיעה על דפוס בחירת החברות שבין התלמידים .  הסיבות למחקרה של הלינאן על סוציומטריה בכיתה פתוחה לעומת כיתה מסורתית הם: לבדוק סוציומטריה בכיתה פתוחה לעומת מסורתית תוך כדי התייחסות לשלושה משתנים: כמה בחירות יש בממוצע, בחירת זוגות לא סימטריים ושלשות לא טרנזיטיביים.
תוך שילוב מחקרי אורך במחקר. הלינאן מתחה ביקורת על מחקרי העבר אשר לא לקחו בחשבון את מבנה הכיתה . לאור החסרונות שראתה במחקרי העבר בנתה מערך מחקר משלה בו שילבה בין כל המשתנים החסרים לדעתה.