1 . ס'
1 4-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן האפ') מגדירים את ההורה הביולוגי כאפוטרופסו של ילדו, כרגע, האם (דיון בהמשך), אורן הינו האב הביולוגי והמשפטי (זפרן: כאשר נעשית הזרעה מלאכותית תוך שימוש בזרעו של בן הזוג. לא מתעוררת שאלת קביעת האבהות שהרי ההנחה המשפטית בישראל מגדירה את ההורה הטבעי כהורה המשפטי). אמנת האג (להלן האמנה), אשר קיבלה תוקף של חוק חלה על אף האמור בכל דין (ס'2), רוזן צבי: סעיפיה עדיפים על המשפט הבינלאומי הפרטי, דיני הראיות והסד"א. אלון: העיקרון בבסיס האמנה: לאפשר פעולה מיידית ודחופה של השבת הקטין ומניעת שינוי סטאטוס קוו באקט חד צדדי. אחלק את תשובתי לשני מקרים: א) להורי אורן (להלן הסבים) אין זכויות ביקור (קיים הסדר עם האם חסר תוקף משפטי): לפי הגדרות ס' 3 לתוספת לאמנה (להלן התוספת) ס'1 ושאר התוספת אינם רלוונטיים שהרי הילד הורחק כדין. הסבים יוכלו לטעון שטובת הילד (להלן ט"ה)  מחייבת החזרתו ולהביא מומחים שיגבו אותם בבימ"ש, חשין: לעיתים נדירות יפסוק בימ"ש בענייני ילדים בניגוד לדעת מומחים, דורנר מוסיפה: בימ"ש יטה לאמץ את חו"ד המומחים.לצערם, באותו עניין ממשיכה דורנר כי  אין להמעיט בחזקת הגיל הרך (להלן ח"ה, שימימה בת השנתיים נכללת בה) הקובעת כי ילדים, עד גיל 6, ימסרו למשמורת האם אלא בנסיבות מיוחדות, לפי ס'
5 לאפ'. שיפמן: חזקת הגיל הרך:
פסיקה לטובת האם בחסות ח"ה תביא  לדחיית תביעה לשינוי בהחזקה, גם לאחר שח"ה פגה, מהשיקול של המשכיות ורציפות ומניעת זעזועים לילד. ב) לסבים זכות ביקור פורמאלית (אם למשל קיבלוה בעקבות המצאות בנם במצב של צמח זמן רב): רוזן-צבי: די בזכויות ביקור כדי להקים עילת תביעה, –