עבודה סמינריונית בקולנוע ישראלי
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | קולנוע ותאטרון |
| מילות מפתח | יחסי צבא-חברה, צה"ל בראי הקולנוע בישראלי, קולנוע כשיקוף למציאות חברתית |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 21705 |
| מספר מקורות | 17 |
תקציר העבודה
חייל צה"ל בלבנון בראי הקולנוע הישראלי עבודה סמינריונית בקורס: מזרח ומערב בקולנוע הישראלי מס' הקורס:
10534
פברואר
2 009
תוכן העניינים
1 . מבוא 1
2 . בופור – קולנוע כשיקוף למציאות חברתית – הייצוג העכשווי של חייל צה"ל בחברה הישראלית על פי הסרט בופור והתגובות אליו. 3 א. בופור – אין הווי צבאי ואין אויב. יש חיילים ב. תקציר הסרט ג. סוד ההצלחה בביקורת הפופולארית ד. החברה הישראלית בראי ההצלחה של בופור ה. הביקורת והביקורת עליה ו. ניפוץ חוזר של מיתוס הגבורה אל מול התחלואים המודרנים של החייל בבופור
3 . בופור אם יש גן עדן – ניתוח הסרט בופור והספר אם יש גן עדן עליו הוא מבוסס 12 א. הצר מול הרחב ב. ארז ולירז – דמויות מדגמים שונים ג. הטיעון האידיאולוגי ד. איזהו גיבור המודה בפחדיו ה. מוטיב השכול ו. עיבוד קולנועי לספר – מפאסיביות לאקטיביות
4 . החייל הישראלי בלבנון מאז ועד היום, מנקודת מבט של הקולנוע הישראלי – בופור בעקבות "סרטי לבנון" קודמים – שתי אצבעות מצידון, עונת הדובדבנים וגמר גביע 23
א. זמן ונסיבות – קולנוע כשיקוף של מציאות חברתית ב. החייל הישראלי בבופור לעומת סרטי לבנון האחרים – ייצוג שונה ג. שתי אצבעות מצידון – "יורים ובוכים" ד. גמר גביע – נקודת השפל של החייל הישראלי בלבנון ה. עונת הדובדבנים – דמות החייל הישראלי (כמו המציאות כולה) כפיקציה של המדיה 5. סיכום 47
6 . נספח:
בופור – אמצעי מבע קולנועיים 49
7. רשימה ביבליוגרפית מבוא
בימים אלה מועמד הסרט ואלס עם באשיר לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר", בטקס פרסי הקולנוע היוקרתי בעולם. בדיוק לפני שנה, עמד הסרט בופור בסיטואציה דומה. שני הסרטים האלו זכו כבר בפרסים בפסטיבלים יוקרתיים לפני הצגת מועמדותם לאוסקר וכן זכו להצלחה מסחרית רבה בקרב הקהל הישראלי. המשותף הנוסף לשני הסרטים הישראלים המצליחים הללו, הוא ששניהם עוסקים במלחמת לבנון. ליתר דיוק בדמות החייל הישראלי במלחמת לבנון.
הצלחתם של סרטים אלו, מעידה כי אופן ייצוגו של החייל הישראלי בלבנון, כפי שהוא נתפס בראי הקולנוע הישראלי, הפך לנושא מעניין ובעל חשיבות חברתית ופוליטית רחבת היקף גם במובן הבינלאומי. מסתבר שאת העולם מעניינת האמירה הקולנועית הישראלית על מלחמת לבנון והחברה הישראלית מושפעת מהעניין הפתאומי שמגלה בה העולם ומתכנסת לבדוק בעצמה על מה המהומה, כלומר, רצה לראות סרטים אלה ומרבה לעסוק בהם.
בשל ההצלחה הרבה לה זכו הסרטים, ניתן לראות בהם לדעתי סרטים המייצגים את דמותו של הצבא הישראלי בלבנון בעיני החברה הישראלית. המגמה של עבודה זו היא לבדוק כיצד תפיסת ייצוג זו, באה לידי ביטוי בקולנוע הישראלי, מפרוץ מלחמת לבנון ועד היום. הסרט ואלס עם באשיר יצא למסכים במהלך הכנת העבודה ולכן למרות חשיבותו נשמט מקומו מעבודה זו, בה אבחר להתמקד בניתוחו של בופור. בניתוח זה מצאתי אפשרות לבדוק את אופן הייצוג של החייל הישראלי בלבנון, כפי שהוא נתפס בעיני החברה הישראלית כיום ובדיעבד, כלומר שנים אחרי יציאת צה"ל מלבנון. ראיתי חשיבות בניתוח בופור, בשל היותו סרט המסקר דווקא את נסיגת צה"ל מלבנון ואת ההתבצרות שלו בחודשים האחרונים שם. אבדוק כיצד נתפסת דמות החייל הישראלי, כשהוא נסוג ומתבצר, בניגוד לסרטי הצבא הקלאסיים, המתארים חיילים נלחמים ויורים. עם זאת, בופור עם כל חשיבותו הוא רק סרט אחד ואינו מספיק להוות אמדן לייצוג קולנועי. לכן ראיתי חשיבות לבחון אותו בפרספקטיבה רחבה של הקולנוע הישראלי וכיצד מיוצג לוחם צה"ל בלבנון בתקופות קודמות יותר. אם בופור הוא מעין הפרק האחרון על מלחמת לבנון בשל התקופה בה הוא עוסק, הרי שגמר גביע, סרט המספר על החודש הראשון לפלישת צה"ל ללבנון הוא כמו הפרק הראשון. גם עונת הדובדבנים ושתי אצבעות מצידון הם שני סרטים חשובים נוספים, הנסובים סביב מלחמת לבנון ולכן אדון בהם בעבודה זו. שלושת הסרטים האלה נוצרו בזמן שהיית צה"ל בלבנון, כאשר לבנון הייתה עובדה בשטח, בניגוד לסרט בופור שנוצר כאחרית דבר ובראייה לאחור. בעבודה זו אבדוק כיצד הזמן והשינויים הפוליטיים השפיעו על אופן היצירה אז והיום, וכתוצאה מכך על אופן הייצוג של חיילי צה"ל בראי הקולנוע הישראלי. האם השתנתה דמות החייל הישראלי בלבנון במשך השנים וכיצד?
ישנם עוד סרטים ישראלים חשובים וטובים העוסקים במלחמת לבנון, כמו הכלה הסורית, יוסי וג'אגר וכאמור ואלס עם באשיר.
בשל הימנעות מפיזור יתר, אדון בעבודה זו באלו שלדעתי היו רפרנט לסרט בופור בצורה כלשהיא, אם מבחינת הנושאים בהם עסקו, ואם מבחינת הדגמים הקולנועיים שלפיהם נבנו. החייל הישראלי בלבנון יוצג לא רק בקולנוע, אלא גם בספרות, וכמו שבוודאי יש עוד ספרים ישראלים העוסקים במלחמת לבנון, אבחר להתמקד בספר אם יש גן עדן, שנכתב כמו בופור אחרי יציאת צה"ל מלבנון ועל פיו נכתב התסריט של בופור. בפרק נרחב בעבודה, אנתח את הספר ואת הסרט כל אחד בנפרד, תוך כדי ניתוח השוואתי ביניהם, שעוזר לדעתי לקבל תמונה על ייצוג החייל בקולנוע הישראלי העכשווי, תוך השוואה לספרות הישראלית העכשווית. מקור ההשראה לניתוח ההשוואתי, היא נורית גרץ בספרה סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, שבהם השוותה בין סרטים ישראלים לספרים עליהם התבססו. ברובה המוחלט של העבודה, אתמקד בניתוח טקסטואלי של הסרטים, כפי שבדרך כלל מתמקדים ניתוחים אקדמים העוסקים בקולנוע, אבל קולנוע הוא גם הרבה מעבר לטקסט שלו. ללא צילום, עריכה, קומפוזיציה, פסקול ושאר אמצעי המבע, לא יובן הטקסט הקולנועי במלואו ובהקשרו הנכון. לכן מצורף לעבודה נספח צנוע העוסק באמצעי מבע קולנועיים של הסרט בופור, שהוא כאמור בסיס העבודה. קריאה מהנה. תקציר:
עבודה סמינריונית בקורס מזרח ומערב בקולנוע הישראלי- 10534 באוניברסיטה הפתוחה.
52 עמודים,
2 1,724, מילים, 17 מקורות אקדמיים. שם העבודה:
חייל צה"ל בלבנון בראי הקולנוע הישראלי לאור מבול סרטי "לבנון" בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות והצלחתם המרובה בפסטיבלים בינלאומיים, לפניכם אחת העבודות האקדמיות המקיפות ביותר שנעשו על ייצוג חיילי צה"ל בלבנון כפי שמשתקף בראי הקולנוע הישראלי. העבודה נעשתה לפני יציאתם לאקרנים של הסרטים "וולס עם באשיר" ו"לבנון" ולכן הם לא מוזכרים בה, אך הסרטים "שתי אצבעות מצידון", "עונת הדובדבנים", "גמר גביע" ובעיקר הסרט "בופור" והספר "אם יש גן עדן", עליו הוא מבוסס, מנותחים כאן בהרחבה. העבודה זכתה לציון 93.
