העבודה מנתחת מקום עבודה מסויים מבחינת תהליכים חברתיים שונים המתרחשים בתוכו. התהליכים החברתיים בהם מתמקדת העבודה הם: סוציאליזציה, ריבוד חברתי וסטייה תיוג ופיקוח חברתי. בעבודה זו ניתן לראות כיצד כל אחד מתהליכי החברה השונים בא לידי ביטוי ביחסים הפנים חברתיים בין העובדים למנהלים ובין העובדים לבין עצמם.
המחלקה לסוציולוגיה-אנתרופולוגיה והחוג למדעי ההתנהגות ייצוג מעמד הביניים בישראל סוג העבודה: סמינריון שם הקורס:מעמדות בישראל ציון: 90 05.06.13 סמסטר ב תקציר עבודה זו תעסוק בפוליטיקה של מעמדות בישראל ומעמד הביניים כמקרה בוחן.מצבו החברתי והכלכלי משתנה כיום ובעשורים האחרונים ואינו יציב וזאת לאור שינויים פוליטיים,חברתיים, מדיניים וגלובאליים. נדגיש את התמורות שחלו בו ועיצבו אותו. אנו […]
מבוא לחשיבה חברתית כרך א – זהות הכותב מעלה 3 שאלות עיקריות: כיצד נוצרות זהויות? אנו מציגים עצמנו באמצעות אינטראקציות יום-יומיות כאשר סמלים וייצוגים משמשים תפקיד חשוב בסימון השוני או הדמיון בינינו לבין האחרים, השימוש בסמלים נותן פשר לעצמנו ביחס לעולם סביבנו. דבר זה מתאפיין במבנים חברתיים העשויים מצד אחד להגביל את חופש בחירתנו ומנגד […]
מבוא בישראל, אופייה הממוגדר של האזרחות מגולם בחוקים הבסיסיים שהקנו זכות שווה לנשים בישראל – חוק שירות הביטחון (1949) וחוק שוויון זכויות לנשים (1951). חוקים אלו נוסחו במושגים של הכללה ממוגדרת. בחוקים אלה, הנשים נתפסות בראש ובראשונה בתפקידיהן הביתיים כ"אימהות" … האימהוּת נתפסת כתרומתן העיקרית של הנשים לקולקטיב וזה היה אף הרציונאל להצדקת זכותן לשוויון […]
מבוא "הישראלי המצוי אינו עוקב אחר דיוני התקציב. כאשר קרייני החדשות מבשרים על "הגזירות החדשות", הוא מקבל זאת כ"מכה משמים" שאינה בתחום העניינים שבהם הוא אמור להיות מעורב. במקרה הגרוע התקציב נתפס כ "עניין של כלכלנים", דהיינו אינו שייך לבני תמותה רגילים; במקרה הגרוע לא פחות, התקציב נתפס כעסקה המתבשלת שנה אחר שנה בין פוליטיקאים […]
"גברים יהודים אשכנזים בעלי תואר אקדמי (רובם ד"ר) ממרכז הארץ"- אלו הם המאפיינים המשותפים לכל אחד ואחד מהעומדים בראש אחד מעשרת משרדי עורכי הדין ה"גדולים" בארץ. מאפיינים אלו מהווים קטגוריות של אנשים אשר דורגו על ידי החברה במעלה הסולם ההיררכי ומהווים ביטוי לשיטת הריבוד החברתי שהינה שיטה אוניברסלית הנהוגה, לאורך ההיסטוריה, בכל חברה וחברה אך […]