ההיסטוריה בכתבי חז"ל - האמת ההיסטורית בסיפור המצור על ירושלים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 4039
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

הנושא בו בחרתי לעסוק הינו "ההיסטוריות שבכתבי חז"ל". שאלה ידועה היא עד כמה ניתן להסתמך על דברים שנכתבו בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ועד כמה הדגש בטקסטים הושם על העברת מסר, ולא על דיוק היסטורי. ישנן דעות לכאן ולכאן בנושא, כמו הדעה המסורתית הגורסת כי "הסיפורים הדרשניים הם אמת היסטורית מלאה", וכוללת בכך גם מעשיות הנראות כמופרכות מעיקרן. לעומתה ראויות לציון מיוחד בהקשרנו שתי דרכים בחקר האגדה האקדמי, דרך הניתוח הספרותי, כמו המחקר ההרמנויטי שפרנקל נוהג לבצע, בו הוא משתמש בניתוח מבני של המקור על-מנת לאתר את המסרים המועברים, ודרך הראייה הספוקלטיבית שגרץ השתמש בה לדוגמא, בה הוא מנסה להגיע לפרטי המאורע ההיסטורי דרך השוואת דרכי ההצגה במקורות שונים. שדה מחקר נוסף הקשור לעניינו הוא ההיסטוריוגראפיה. בימינו, חלו התפתחויות בשדה זה, וניתן משקל הולך וגדל להשקפת העולם של המספר, כמעצבת את דרך הצגת ההיסטוריה על-ידיו. במאמר זה אנסה לשלב בין דרכי חקר האגדה שהוזכרו, ולהגיע לאמירות היסטוריות דרך ניתוח מקור בספרות חז"ל, אך לא המסר ולא המאורע יהוו את המוקד. האמירות אחריהן אתור, יעסקו דווקא בהשקפת עולמם של חז"ל, כמעין מעקב הפוך אחר דרך המחקר ההיסטוריוגרפית. המקור שלאורו אבחן את הנושא, הוא סיפור המצור על ירושלים, בעת מלחמת אריסטובלס והורקנוס, כפי שהוא מופיע בסוף פרקה האחרון של מסכת סוטה. מלבד דיני סוטה עצמם, המסכת שזורה במיני נושאים זרים ואגדתיים, דבר המתאים לאופי האגדי משהו של דין סוטה, שנכללו בה מפאת חוסר מקום מתאים אחר, לעתים ללא הקשר, והדברים בולטים גם בקטע דנן. הפרק בו נמצא הקטע נקרא "עגלה ערופה", בו מופיעים, מלבד דיני עגלה ערופה כמובן, מספר אמירות בהקשרי ירידת הדורות. בעיקרם אלו דברים שנתבטלו ואיסורים שנתחדשו, אם מפאת המצב הדתי ואם מפאת התרחשויות ואסונות. אלו מתלווים לפרק בסמוך לדיון בביטול דיני עגלה ערופה. הסיפור המדובר נפתח במשפט מתוך המשנה האחרונה בפרק, "שלא ילמד אדם בנו יוונית", משפט המופיע כחלק מרשימת גזירות שנקבעו במלחמות שונות, תחת הכותרת "פולמוס של טיטוס".  להלן הקטע:                 ושלא ילמד את בנו יוונית: תנו רבנן, כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים. היה שם זקן אחד, שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה – אין נמסרין בידכם. למחר, שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה.
אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית. ועל אותה שנה שנינו: מעשה ובא עומר מגגות צריפים ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.