ייצוג עובדים זרים בעיתונות בעידן שבין השיח הלאומי לשיח הבתר לאומי תוכן עניינים
מבוא     פרק 1: רקע תיאורטי
1 .1.  תופעת הגירת העבודה בישראל
1 .2.  היבט הלאומי אל מול ההיבט הבתר לאומי
1 .3.  תיאוריות בנוגע לתפקידם של אמצעי התקשורת
1 .4.  תפיסות שונות של ה"אחר" פרק 2: שיטת המחקר פרק 3: ממצאים פרק 4: דיון   פרק 5: סיכום ביבליוגרפיה נספחים מבוא
בחודש נובמבר 2005, התקשורת הישראלית מפרסמת את סיפורה של עובדת זרה, בת
5 מחבר העמים, השוהה לא חוקית בארץ. העובדת הזרה הגיעה לארץ לפני כשש שנים במטרה לטייל, לאחר זמן מה החליטה להישאר בארץ ועל מנת להתקיים עבדה בעבודות מזדמנות. במהלך שהותה בארץ, הכירה בחור ישראלי, נכנסה ממנו להיריון וילדה מחוץ לנישואים לאחר שהקשר בין השניים נותק. לאחר שנכנסה למצב כלכלי קשה ואיום הגירוש מהארץ ריחף מעל לראשה, נטשה את בתה. תופעת "הגירת העבודה" חדרה את גבולות ישראל בשנת 1992 עד אז היו העובדים ממדינות זרות שאינם עובדי השטחים גורם שולי במשק הישראלי, אך התופעה החלה להתרחב בעקבות הסגרים שהגבילו את כניסתם של עובדי השטחים לישראל. החלטת הממשלה ב 1993
להתיר את הבאתם של עובדים זרים הייתה פתרון זמני למחסור בכוח אדם וצעד בעל משמעות כלכלית לטווח הקצר בלבד. החלטה זו התקבלה ללא בחינה מעמיקה של ההשלכות לטווח ארוך ושל המשמעות החברתית והכלכלית של כניסת עובדים זרים בהיקפים גדולים. אי ההפיכות של תופעת העובדים הזרים והקושי הרב להסוות את כניסתם ויציאתם, בעיקר של הבלתי חוקיים, מעמידה בפני כל חברה קולטת את הצורך להכיר בעובדה שלא ניתן ליהנות מהיתרונות הכלכליים שבהבאתם מבלי לשאת במחיר של הישארותם ומבלי להגן על זכויותיהם כעובדים וכבני  אדם (נתנזון ואחדות,
1 999: 7).    בפרק הראשון תוצג תופעת הגירת העבודה בישראל והשלכותיה על מדיניות הממשלה, בהמשך תוצג החדירה ההדרגתית של הגדרות בתר לאומיות, מהו תפקידה של התקשורת, וכיצד זו מבנה את הנרטיב הלאומי אל מול ה"אחר", "הזר". היות והעבודה תחקור את ייצוגה של העובדת הזרה על ידי התקשורת, בחלק האחרון של פרק זה יוצגו תפיסות שונות של ה"אחר". בפרק השני נפרט את שיטת המחקר וכמו כן, נעסוק במערך המתודולוגי של העבודה. בפרק השלישי יוצגו הממצאים ואלו בפרק הרביעי יוקדש לדיון  בממצאים ולמסקנות. עבודתנו עוסקת בשאלת אופן ייצוגה של העובדת הזרה תוך שימת דגש על היבטים לאומיים ובתר לאומיים המוצגים בכתבה. מטרת העבודה לבדוק, באמצעות ניתוח טקסטואלי של מספר כתבות רצף באחד מעיתוני הארץ, כיצד ייצוגה של העובדת הזרה בעיתונות מושפע מהשיח הלאומי ומהשיח הבתר לאומי (post-national).