הטכניון, חיפה
תקציר בעשר השנים שבין 1928 ל-1938 תוכננו ארבע יצירות המופת של ארבע מגדולי האדריכלים של המאה ה-20. לכל אדריכל תפישת עולם וסגנון הייחודיים לו, אך כלם הושפעו זה מזה ומהרעיונות האדריכליים והטכנולוגיים החדשניים שפותחו במאה ה-20. דבר זה הוביל לכך, שלמרות שארבע המבנים הנ"ל שונים וייחודים, ניתן למצוא ביניהם מספר חוטים מקשרים. הקשר המרכזי ביניהם […]
תקציר “My philosophy of life has always been the same: that change is the only constant. So I’m not so changeable.” (P/A, July1995) פיליפ ג'ונסון הוא אומן. הוא מעיד על עצמו שהוא מאמין באומנות שבאדריכלות. עמדתו זו היא קבועה. ג'ונסון רואה אדריכלות כאומנות טהורה. פן זה של האדריכלות הוא המושך אותו. אמונה זו היא המביאה […]
תקציר: בשנות ה 20 היה שארון חבר בקבוצה ה"אוטופית" (Utopian group, אחר כל נודעו גם כאקספרסיוניסטים או כ- Glass Chain). הקבוצה פעלה בברלין לאחר מלחמה"ע ה 1, ותמכה ברעיונות אנרכיסטים. הקבוצה דגלה, בין היתר, באינדיוידואליות של האדריכל והיצירה האדריכלית. את עבודתם אפיין שימוש בצורות אורגאניות ואקספרסיביות, ופיתוח סגנון אישי. במקרה של שארון היה סגנון אישי […]
תקציר מסוף שנות ה 30 נראית תפנית הדרגתית בעבודתו של לה קורבוזייה. הוא מוסיף לעקרונות שליוו את עבודתו אלמנטים רעיוניים וסגנוניים חדשים. אלמנטים חדשים אלו מעשירים את עבודתו ומוסיפים לפרוייקטים אקספרסיביות ודראמטיות. קווים וצורות זורמות וחופשיות מופיעים בעבודותיו, בתכניות כמו גם בחתכים ובחזיתות. החזית מקבלת פלאסטיות ונוצרים בה משחקי אור וצל. הוא מפתח את הברי […]
תקציר המודל הרעיוני הוא כלי עזר מקובל בקרב סטודנטים בשלבים הראשונים של תהליך התכנון. עבודה זו סוקרת את יעילותו של כלי המודל הרעיוני בתהליך התכנון, ובוחנת אותו באמצעות סקר שנערך בקרב סטודנטים מבית הספר לארכיטקטורה בטכניון. הממצאים המרכזיים של הסקר מחזקים את מעמדו של כלי המודל הרעיוני ככלי עזר בתהליך התכנון. מן הסקר עולה, שרוב […]
תקציר: עם בנייתו בשנת 1955, עורר מבנה הכנסייה ברונשאם (Chapel of Ronchamp) תגובות שליליות ואפילו כעוסות מצד המבקרים. היסטוריון האדריכלות פבזנר (Pevsner, N.) זיהה את רונשאם כ"מונומט המדובר ביותר של האי-רציונליזם החדש" שיש לו "אפקט מרגש ומיסתורי"¹, לדעת תזוניס זו הסיבה לכך שהבניין עורר תגובות כה קיצוניות ברחבי העולם2. האדריכל (אז הצעיר) סטירלינג (Stirling, J.) […]
תקציר את עבודותיו של מיס לאורך השנים מלווה דואליות- "חלל" (space) מול "מבנה" (structure). עפ"י פרמפטון ( (Frampton, K, נובעת דואליות זו מהשפעתן של שתי שיטות מנוגדות- מחד, הקלסיציזם הרומנטי, אשר תירגומו למסגרת של שלד פלדה מודרני הוביל את מיס לכיוון דמטריליזציה של הארכיטקטורה, לפירוק הצורה הבנויה למישורים עצמאיים המוצבים בחלל חמקמק- כמו בציור סופרמטיסטי. […]
תקציר המוזיאון היהודי בברלין נפתח לקהל בספטמבר 2001, בשיאו של דיון סוער בנוגע למידת התאמתו של הבניין של ליבסקינד לשמש כמוזיאון. מחד, הבניין הפיסולי, המונמטאלי והעוצמתי הוא למעשה אנדרטת הנצחה, שאינה זקוקה למוצגים מוזיאלים כדי להעביר את עוצמת החוויה ולרגש את המבקרים; מנגד, הבניין לא עומד בדרישות המוזיאליות המוכרות; כך שהוא נופל בין הכסאות של […]
בבליוגרפיה: לצורך תכנון מחדש של Pariser Platz, גייסה ברלין אדריכלים בעלי שם, על מנת להראות שברלין החדשה אינה עיר מרוחקת ופרובינציאלית, אלא עיר ששבה למעמדה כעיר עולם. בפני המתכננים עמדו דרישות והגבלות של העירייה. גארי הבין את ההגבלות הרבות והתייחס אליהן במלוא הכבוד והרצינות. הוא אומר שהכיכר היא "קודש הקודשים", סמל של ברלין המאוחדת. בעת […]
תקציר בתולדות האדריכלות של ארץ ישראל במאה ה-20, נראה רצונם של האדריכלים ליצור "אדריכלות ישראלית" (או יהודית), אדריכלות הקשורה לא רק למקום, אלא גם להסטוריה של ישראל. המקור המיידי לאדריכולת זו הוא המזרח- ממנו שאבו אדריכלים רבים עקרונות תכנון ואלמנטים עיצוביים וקישוטיים. לאורך השנים, נראות גישות שונות לאדריכות המזרחית: 1. המשך מסורת הבנייה הערבית הכפרית: […]