הנהיגה התוקפנית הינה תופעה מדאיגה הן בארץ והן בעולם. ממצאי מחקר שונים שנערכו בנושא הנהיגה התוקפנית מצביעים על כך שגברים נוהגים באופן תוקפני יותר מנשים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את השפעתם של המשתנים מגדר, גיל וותק במקביל על רמת הנהיגה התוקפנית. במחקר השתתפו  188 נבדקים, אשר חולקו לשש קבוצות מחקר על פי מגדר וגיל. בהתאם להשערות המחקר נמצא כי הקבוצה שנוהגת באופן התוקפני ביותר הינה קבוצת הגברים הצעירים וכי עם העלייה בגיל מטשטשים ההבדלים בין המינים. עם זאת, הופרכה השערת המחקר על פיה קבוצת הגיל המבוגרת ביותר מהווה קבוצת סיכון בכביש. נראה כי ההסבר לכך מצוי בעובדה שהשערת המחקר התבססה על הקונצנזוס המחקרי בנושא אשר הופרך במחקרים מאוחרים יותר. בעתיד יש צורך במחקרים שיערכו את המחקר באופן בו תהיה הלימה בין דיווח עצמי של נבדקים לבין מדדים תצפיתנים שיאשרו כי הדיווח העצמי אינו מוטה.
מבוא
נושא תאונות הדרכים בישראל בכלל, ותופעת הנהיגה התוקפנית בפרט, תופסים מקום נרחב בשיח החברתי בשנים האחרונות. הסיבה לכך נעוצה במספרים המדאיגים של פגיעות ומקרי מוות הנגרמים כתוצאה מתאונות הדרכים הרבות, אשר מדווחים בסטטיסטיקות המשטרה מדי שנה.   מעורבות בתאונות דרכים שכיחה יותר בקרב גברים ככלל, ובקרב צעירים בפרט; חלקם של הגברים הצעירים בתאונות דרכים גבוה מאוד בהשוואה לנשים ובהשוואה לגברים מבוגרים יותר. בשנת 2004, 65% מבין בני ה- 18 המורשים לנהוג היו גברים, בשעה שחלקם בתאונות הדרכים עמד על 85%, 89% בתאונות קשות, ו- 10% מכלל התאונות הקטלניות. בקרב בני 19-24, 60% מכלל המורשים לנהוג היו גברים, וחלקם מבין המעורבים בתאונות עמד על 78%; בתאונות קשות וקטלניות חלקם הוא 86%. לשם ההשוואה – בכלל האוכלוסייה גברים מהווים 77% מהנהגים המעורבים בתאונות, כלומר היחס הגבוה של גברים בתאונות לעומת הנשים בולט במיוחד בקרב הצעירים (לוטן וגרימברג,
2 005).  ממצאים דומים נמצאו במחקרים שונים שנערכו בעולם בנושא (Parker, Manstead, Stradling, Reason & Baxter  , 1992; Mesken, Lajunen & Summala, 2002).
באופן כללי נמצא כי גברים ונהגים צעירים נוטים לבצע יותר עבירות תנועה בהשוואה לנשים ונהגים מבוגרים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק באיזו קבוצת גיל ומגדר, תוך התייחסות לוותק הנהג, בולטת ביותר תופעת הנהיגה התוקפנית.
העבודה היא עבודת סמינריון וקיבלה ציון 95