על בסיס הטקסטים פיידון ועל הנפש (2.1-2.4), כתבו חיבור מקיף העומד על הדומה והשונה בהגדרת הנפש, טבעה ומהותה בשני הטקסטים. יש לשים דגש מיוחד בפיידון על 'הטיעון האחרון' ו'טיעון הדימיון' תוך עמידה על האופן בו הדיון בצורות ובהפכים בפיידון קשור למושג ה"חיים", וכיצד הוא משרת את ההוכחה בדבר נצחיות הנפש. כמו כן יש להראות כיצד אצל אריסטו המושגים "נפש" ו"חיים" קשורים זה לזה.