אישיות: תאוריה ומחקר - סיכום מלא (10269 )
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | סיכום למבחן |
מקצוע | פסיכולוגיה |
קורס | אישיות: תאוריה ומחקר |
מילות מפתח | אישיות תיאוריה ומחקר, אישיות תיאוריה ומחקר מבחן, אישיות תיאוריה ומחקר סיכום, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה סיכום, קורס אישיות תיאוריה ומחקר סיכום |
ציון | 100 |
שנת הגשה | 2024 |
מספר מילים | 17858 |
תקציר העבודה
יחידה 1
קריטריונים לשיפוט תיאוריה מדעית
קריטריונים תוכניים
● היקף: רוחב יריעה – ככל שהתיאוריה מקיפה יותר, כך היא מסבירה יותר תופעות התנהגותיות.
● יכולת התרחבות: יכולה להשתנות/להתרחב בתגובה לרעיונות וממצאים חדשים.
● רמת פרשנות: שטחית/עמוקה – תיאוריה טובה מאפשרת להבין תופעות התנהגותיות לעומק מעבר לרמה הגלויה בלבד, ומספקת נק' מבט חדשה בתפיסת והבנת תופעות מוכרות.
● מקוריות: עוסקת בתחומים חדשים, מנסחת מושגים חדשים ומעלה השערות חדשות.
● חסכנות: מצליחה להסביר מס' רב של תופעות התנהגותיות בעזרת מיעוט מושגים.
● עקביות פנימית: חפה מסתירות מפנימיות, ההנחות והמושגים הולמים זה את זה.
קריטריונים אמפיריים
● דיוק: ניסוח ברור וחד משמעי המתאר במדויק את המציאות.
● קשר אופרציונלי: קשר למציאות – ניתן להגדיר באופן אופרציונלי את המונחים.
● השערות הניתנות לבדיקה: ניתן לבדוק ההשערות ע"י ניסויים מבוקרים או תצפיות שיטתיות.
● מידת הקושי בבדיקת ההשערות והזמן הדרוש לבדיקה: האם קשה לבדוק את התיאוריה, האם נדרש זמן רב לבדוק אותה.
● קריטריון ההפרכה: האם ניתן להפריך או לאשש את התיאוריה ע"י חקירה מדעית.
קריטריונים תוכניים
● ערך היריסטי: התיאוריה מעודדת חוקרים להמשיך לשער השערות ולחקור אותן.
● ערך יישומי: ניתן ליישם את התיאוריה בתחומים שונים וחדשים.
גישות לחקר האישיות
א. שיטה מתאמית
● הסקת קשר סטטיסטי
● משתנה מסביר בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת.
● משתנה מוסבר בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת.
ב. שיטה ניסויית
● הסקת קשר סיבתי
● הפרכת הסברים חלופיים ע"י הקצאה מקרית, קדימות בזמן ותפעול המשתנה הבלתי תלוי.
● משתנה מסביר בעל הגדרה אופרציונלית ניסויית.
● משתנה מוסבר בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת.
המחקר הנומותטי
הנחה בסיסית: הבדלים בין בני אדם – כמותיים.
למשל; בני אדם מצויים על סקאלה של חרדה – לחלק מהם רמות גבוהות של חרדה ולחלק רמות נמוכות של חרדה.
מטרות ושיטות :1. תיאור ההתנהגות של הפרט ע"י תכונות כלליות המאפיינות את כלל בני האדם.
2. גילוי החוקים המסבירים את התנהגות האנושית.
סוג המחקר: ניסויי / מתאמי
המחקר האידיוגרפי
הנחה בסיסית: ההבדלים בין בני אדם – איכותיים.
כלומר; לכל אדם עולם פנימי ייחודי ועשיר משלו, שלא ניתן לחקור רק בכלים סטטיסטיים וכמותיים.
מטרות ושיטות: מטרה: קבלת מידע רב על יחיד/קבוצה בזמן מסוים ובהקשר חברתי-תרבותי מסוים.
מאפשרת חקר מקרים ייחודים, או העשרת מחקרים שנעשו בעבר.
שיטה:
● ניסוח השערה.
● בדיקת ההשערה – אישושה/הפרכתה.
● תיאור והדגמת התנהגות אב טיפוסית.
● תיאור והדגמת תהליכים.
הצגת מקרים יוצאי דופן.
סוג המחקר: חקר מקרה: חקירה מעמיקה של חוויותיהם של פרט/קבוצה קטנה של נבדקים.
דגימת חוויות: שיטת מחקר בה הנבדקים מדווחים על מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם לאורך זמן ובסביבתם הטבעית.
הנחות יסוד על טבע האדם
תורשה: דחפים מולדים מעצבים את האישיות (דינאמיות)
סביבה: גירויים סביבתיים מעצבים את האישיות (התנהגותיות).
בר-שינוי: האדם מסוגל להשתנות ולשפר את חייו (הומניסטיות).
לא בר-שינוי: האדם נידון לשחזר את דפוסי ההתנהגות שהתעצבו בילדותו המוקדמת, לפחות ללא טיפול נפשי מעמיק (דינאמיות).
אובייקטיביות: בני אדם חווים את המציאות כפי שהיא ובצורה דומה (התנהגותיות).
סובייקטיביות: הפרט חווה את המציאות בצורה ייחודית ואישית (דינאמיות, הומניסטיות).
פעולה: האדם אקטיבי ופעיל ביצירת חייו (הומניסטיות), או שמקור הסיבתיות להתנהגות האנושית נמצא בתוך האדם (דינאמיות).
תגובה: האדם מגיב למתרחש סביבו (התנהגותיות).
הומאוסטזיס: נפש האדם חותרת לאיזון פנימי ופועלת להפחתת המתח הנוצר מחוסר איזון (דינאמיות).
הטרוסטזיס: האדם חותר להתפתח, לצמוח ולהשתנות בכל עת (הומניסטיות).
ידוע: ניתן לחקור את כלל החלקים בנפש האדם ע"י המדע (התנהגותיות, דינאמיות).
בלתי ידוע: חלקים מסוימים בנפש האדם תמיד יהיו לא ידועים (הומניסטיות).