העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות:

שאלה 1:
א. לאנתרופולוגיה שיטת מחקר ייחודית, שהתפתחה בתחילת המאה ה20.
תארו את שיטת המחקר הייחודית באנתרופולוגיה בראשית המאה ה20. בססו את תשובתכם על מלינובסקי ובועז.
ב. במשך הזמן התפתחו באנתרופולוגיה שיטות מחקר נוספות. קראו מתוך חיבורו של טרנר "עליות לרגל כתהליכים חברתיים" ותארו את שיטת המחקר שלו.

שאלה 2:
כמה גישות בתחום מדגישות את הדמיון בין תרבויות, ואחת מהן היא הגישה הסטרוקטורליסטית שפיתח האנתרופולוג קלוד-לוי שטראוס. קראו את המאמר "יעילותם של סמלים" וענו על הסעיפים הבאים:
א. תארו את הדמיון בין השמאן הקוני לפסיכולוג המודרני.
ב. תארו את המבנה הסמוי במיתוס הקוני (הניגודים ויציר הכלאיים ותפקידו), ואת הדמיון בין המבנה הזה למבנה המיתוסים של הפואבלו, שתיאר ליטש.
ג. לוי-שטראוס טען שמבנים אלה אוניברסליים (כלומר ניתנים לזיהוי בכל תרבויות העולם). כיצד אפשר להסביר את האוניברסליות שלהם?

שאלה 3:
א. עד לאמצע המאה ה20 האנתרופולוגים היו בני המערב והאנשים אותם חקרו ואת תרבותם ייצגו בפרסומיהם השתייכו לחברות לא מערביות. מלינובסקי מייצג את עמדת האנתרופולוגיה הקלאסית באשר לאפשרות הייצוג של ילידים. מה הייתה עמדתו של מלינובסקי – כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתו על הקולה – באשר לייצוג של תרבויות ילידים?
ב. מהו משבר הייצוג באנתרופולוגיה, ומה היו הנסיבות ההיסטוריות שגרמו למשבר זה?
ג. "מחקר המונחה ע"י העיקרון "מנקודת הראות של היליד", היה אחד הפתרונות המרכזיים למשבר הייצוג". הסבירו טענה זו.
ד. בקטע "בעיות פרשנות מסוימות", במאמרו של טרנר "סמלים בטקס הנדמבו", הציג טרנר שני אנתרופולוגים שאימצו את העיקרון "מנקודת הראות של היליד", מיהם שני האנתרופולוגים, כיצד חקרו ומה הייתה עמדת טרנר ביחס אליהם?
ה. כיצד העדיף טרנר עצמו לאסוף נתונים על טקס התבגרותה של הבת אצל הנדמבו, ולפרש אותם? מדוע? (בתשובתכם הזכירו את המושגים "צופה מיוחס" ו"פרספקטיבה מבנית")
ו. השוו את עבודת טרנר ואת עמדת מלינובסקי. האם הן שונות? דומות? נמקו את תשובתכם.

שאלה 4:
החלטת החוקר במה למקד את תשומת הלב וכיצד לחקור זאת, מותאמת לגישה התיאורטית של החוקר/ת. קראו את המאמר של האריס בספר הקורס.
א. מהי שאלת המחקר שלו?
ב. מה גישתו התיאורטית? במה הוא מתמקד במחקרו (מה יחסו ל1. שפה ומחשבה. 2. להתנהגות – עבודת האדם ותוצריה) וכיצד נאספו הנתונים שעניינו אותו?
ג. מה תשובתו על שאלת המחקר?

שאלה 5:
א. תארו את שלוש הגישות להערכת תרבות: אתנוצנטריות, יחסיות תרבותי נורמטיבית וגישת גולדשמידט. מה הבעיה בגישת היחסיות התרבותית, שהביאה את גולדשמידט לגבש גישה שלישית?
ב. קראו את מאמרו של רבינוביץ' באסופת המאמרים, וענו על השאלות הבאות:
1. האם לדעת רבינוביץ' יש להתערב ברצח נשים בשל חילול כבוד המשפחה?
2. אם כן – איך יש להתערב, לדעתו?
3. איך אין להתערב ומדוע אין להתערב באופן זה? (לדעתו אין להתערב מטעם מוסרי ובהתחשב בתוצאות ההתערבות. דונו הן בטעם המוסרי והן בתוצאות ההתערבות. הסבירו והדגימו).
4. תשובותיו של רבינוביץ' לשאלות 1 ו2 מתבססות על גישות שונות להערכת תרבות. מה גישתו במקרה הראשון ומה – במקרה השני? נמקו את תשובתכם.

שאלה 6:
במאמרו עליות לרגל מנחה טרנר את העליות לרגל בעזרת שלושה מושגים: אנטי מבנה, לימינאליות (שוליות) וקומוניטאס.
א. הסבירו כל אחת מהמושגים ותנו לו דוגמה מן המאמר.
ב. כפרשן, טרנר עוסק בסמלים ובפרשנותם. שלושה סמלים הנזכרים במאמר הם האכילה בצוותא וגבעות הרים. מה הפירוש שטרנר נותן לכל אחד מהסמלים?
ג. טרנר הוא גם פונקציונליסט. מה הפונקציה החברתית (התפקיד החברתי) של העלייה לרגל, לפי טרנר?

שאלה 7:
א. בלידג'-בירד היא אנתרופולוגית אקולוגית וביולוגית והיא עוסקת במגדר. קראו את מאמרה בספר הקורס, ותארו את שדה המחקר (איפה חקרה? איזו חברה? מה מאפייניה?), את שאלת המחקר ואת שיטות המחקר שבליג'-בירד בחרה בהם.
ב. תארו את עבודת הגברים (בחלקם) באותה חברה, והוכיחו את היותה אי-רציונלית מבחינה כלכלית ומבחינת הסיכון הכרוך בה.
ג. תארו את עבודת הנשים שבליג'-בירד ועמיתיה חקרו, והוכיחו את היותה רציונלית מבחינה כלכלית ומבחינת הסיכון הכרוך בה.
ד. לשם מה עובדות הנשים ולשם מה עובדים הגברים? (מה רווחי הנשים מעבודתן ומה רווחי הגברים מעבודתם).
ה. לדעת החוקרים הרווחים החשובים ביותר הם רווחים ביולוגים-רבייתיים. כיצד אפשר להוכיח שאלה הם רווחיהם? האם בליג'-בירד ועמיתיה הביאו הוכחות לרווחים אלה במאמר זה?