שאלה 1
א) מה ההבדל בין צורך הישג לרמת שאיפה?
 הגדרה ומקור המניע:
צורך הישג- צורך של הפרט להתמודד עם רמת הצטיינות שהציב לעצמו. זהו תקן אישיותי פנימי להשיג הישגים והצלחות.
רמת שאיפה- רף הציפיות שהיחיד מציב לעצמו ביחס לביצוע עתידי בתחום מסוים ומושפע מהתנסויות בהצלחות ובכישלונות שבעקבות ביצועיו הקודמים. מדובר במניע חיצוני משום שהסביבה היא שמודדת ורושמת את תוצאות מאמציו.
קנה המידה להשגת הצלחה בקרב בעלי צורך הישג גבוה הוא תקן פנימי שהם קבעו לעצמם להבדיל מבעלי רמת שאיפה גבוהה שהצלחתם נקבעת על פי סטנדרטים השוואתיים.

 מדידת המניע:
צורך הישג- מאחר שמדובר במאפיין שהוא למעשה תכונת אישיות, צורך הישג נמדד באמצעות מבחנים השלכתיים (רורשך(כתמי דיו)/ מבחן התפסת נושא(TAT)).
רמת שאיפה- חישוב הפער בין הביצוע הקודם לבין הציפייה לגבי הביצוע הבא (="פער מטרה"). כאשר רמת השאיפה אופטימאלית- פער המטרה חיובי ומתון. פער גדול מעיד על רמת שאיפה לא מציאותית.

 גורמי התפתחות המניע:
צורך הישג- מתפתח בשלבים המוקדמים של הילדות ומושפע מאוד מהחינוך הניתן לילד על ידי הוריו. נמצא כי צורך הישג גבוה מתפתח אצל ילדים שהוריהם, כבר מגיל מאוד צעיר, חינוכו אותם לעצמאות, הציבו להם אתגרים, עודדו אותם לעשות לבד והאמינו ביכולותיהם. התפתחות צורך הישג מושפעת גם כן מערכי תרבות (התרבות המערבית למשל מעודדת עצמאות, אינדיווידואליות, אוטונומיה- מעודדת אנשים עם צורך הישג גבוה).
רמת שאיפה- משתנה ומתעצבת לאורך השנים והיא מושפעת מגורמים רבים. התנסויות בהצלחה ובכישלון הן הגורם העיקרי בהתפתחות רמות שאיפה. בדרך כלל, הצלחה תגרום להצבת רמת שאיפה גבוהה יותר ואילו כישלון יגרום להצבת שאיפה נמוכה יותר. גורמים נוספים הם הפחד מכישלון, חוסר אונים נלמד, גורמים חברתיים (תחרות, השוואה חברתית כו'), אופי תגמולים, רמות שאיפה סותרות, חרדה ודימוי עצמי.

 האופן בו מתבטא המניע בהתנהגות:
צורך הישג- התמודדות עם תקני ההצטיינות תבוא לביטוי בהתנהגות שמטרתה להוביל להצלחה בכל התחומים שאדם עוסק בהם. צורך הישג זה תכונת אישיות שנוגעת לכל ……..

שאלה 2
א. הסבירו בקצרה מהי תיאוריית נטילת סיכונים, ותארו שני יתרונות של תיאוריה זו.
במחקרם של דברה מאייר וג'וליאן טרנר (2006) לחקר רגשות בכיתות, שימשו שלוש תיאוריות הנעה- נטילת סיכונים, תיאוריית הזרימה ותיאוריית היעדים. מממצאי המחקר עולה, כי כדי לעניין תלמידים בלמידה נדרשות חוויות רגשיות חיוביות בעקביות, התורמות לאווירה בכיתה המשמשת בסיס ליחסי מורה-תלמיד ולקשרי הגומלין הדורשים להנעה ללמידה.
תיאוריית נטילת סיכונים מתעסקת בהבדלים בין תלמידים שמוכנים לקחת סיכונים במהלך הלמידה שלהם לעומת אלא הנמנעים מסיכונים. קליפורד (Clifford,1988, 1991) תיארה תלמיד שנוטל סיכונים אקדמאיים כתלמיד המעדיף מטלות קשות ומאתגרות, סובלני לכישלון ולאי-ודאות, ונוטה להשתמש באסטרטגיות גמישות כשנתקל הוא בבעיות. נטולי הסיכונים ממוקדים יותר ברצון להבין מאשר בביצוע (רצון לציון טוב או לבצע טוב מאחרים) והם מגלים בקרה עצמית גבוהה. תלמידים אלה מצופים להתמודד עם אתגרים אקדמיים, לדווח כשלא הבינו, לנקוט באסטרטגיות פעולה חלופיות כשלא הצליחו ולהתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים לאחר כישלון.
מממצאי המחקר עולה…..