1) הגישה הפסיכופטלוגית- גישה זו טוענת שאנשים מחוננים הם אנשים לא נורמליים, מבחינתה כל מחונן הוא שונה וסוטה מהנורמה וההתנהגות שלו היא פסיכוטית.
החוקר אליס סקר זאת והסיק שאין קשר בין גאונות לפסיכופתלוגיה.
2) הגישה החברתית-היסטורית- גישה המתייחסת למחונן על פי תרומתו לחברה.
כלומר על מנת שנוכל לומר על אדם שהוא מחונן צריך לבדוק את תרומתו לחברה, בנוסף התרומה צריכה להיות בעלת ערך וארוכת שנים.
שם נוסף למחוננות הוא מצוינות.
3) הגישה הנורמטיבית-סטטיסטית- גישה הבודקת מחוננות על פי השוואה לסביבה.
כלומר על מנת לקבוע האם אדם הוא מחונן יש להתמקד ביכולת שלו, זאת על ידי השוואתו עם אחרים, דרך מבחני משכל. הקביעה האם אדם הוא מחונן נעשית על ידי ההתפלגות הנורמלית. על פי גישה זו מחוננים מוגדרים כמי שציונם הוא בטווח שלושת האחוזים העליונים של עקומת ההתפלגות.

תאוריות אמונתיות-
תיאוריות המקשרות בין אמונות שונות, הן אינן מבוססות בהכרח על עובדות או מחקרים.
אפשר לתאר אותן כתבניות של חשיבה או כמבנים שכליים אשר מאפיינים את חשיבותו של אדם מסוים מבלי שיש לו הגדרה מודעת לתוכנן או הסבר ביחס למהותן.
התיאוריות האמונתיות מבוססות על אמונות דתיות, חברתיות ופוליטיות, בנוסף יכולות להיות מבוססות על סטריאוטיפים, השקפות ומסרים שכיחים המועברים באמצעי תקשורת ואינטרנט. התיאוריות האמונתיות משתנות לפי הלכי רוח בחברה, באות לידי ביטוי בחיי היומיום, בהתנהגות ובקבלת החלטות.
תאוריות אמונתיות מכילות רעיונות שמובילים לאפשרות של שינוי מהיר.

תאוריות פורמליות-
תיאוריות המנוסחות באופן מדויק בידי מומחים, הן מבוססות על מחקר ומסתמכות על איסוף נתונים וניתוחם. תיאוריות אלה משתנות לפי הממצאים ומשפיעות על כיווני מחקר. תיאוריות פורמליות מאפשרות אובייקטיביות ומאפשרות פיתוח שיטות שונות, בנוסף מאפשרות תקשורת בין מקצוענים ותורמות להבנה מנומקת של התופעות.

מחוננות אינטלקטואלית-
יכולת אינטלקטואלית ברמה גבוהה ביותר, שצריכה לבוא ידי ביטוי בשלושה קריטריונים:
1) יכולת לפתור בעיות קוגניטיביות מורכבות, כלומר אדם שיש לו יכולת לשבור את החשיבה ההגיונית והנורמלית.
2) יכולת לבצע מניפולציות (תפעול) על מושגים בסיסיים.
3) יש לעבור בהצלחה מבחן אינטליגנציה תקף ומהימן ולהיות בשלושת האחוזים העליונים של ההתפלגות הנורמלית.
משלושת הקריטריונים הנ"ל ניתן להבין שלא מחייב שלמחונן יהיו יכולות אקדמיות!
בנוסף, אינטליגנציה גבוהה אינה ערובה להצלחה בחיים, כלומר לא מובטח שלאדם מחונן תהיה הצלחה בחיים, המחוננות לא מצביעה בהכרח על הצלחה.