שיטות מחקר איכותניות מבחן

תקציר העבודה

שאלה 1) 80 נקודות)
שימו לב: יש להשיב על סעיפים א-ב, ועל סעיף אחד מבין הסעיפים ג-ד.
היקף: מכסת מלים כוללת – עד 1500 מלים.

להלן תקציר של הערת מחקר בשם "'חדר משלהן': למידה מרחוק בקרב סטודנטיות ערביות-
פלסטיניות במכללות בגליל בעקבות משבר הקורונה" מאת טל מלר. קראו את הערת המחקר,
בלשונה של החוקרת:

בחורף 2020 ,בעקבות משבר הקורונה, נדרשו המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לעבור להוראה
ולמידה מרחוק. מטרת המחקר היא לבחון את חוויית הלמידה מרחוק מנקודת המבט של סטודנטיות
ערביות-פלסטיניות במכללות בגליל, ולהתמקד במרחב הביתי–המשפחתי שהסטודנטיות שבו אליו
ובהשפעות יחסיהן המשפחתיים על הלמידה. ייחודו של המחקר הוא בהדגשת המיקומים המוצלבים
של מגדר, מעמד אזרחי של מיעוט, מעמד סוציו–אקונומי, אתנו–לאומיות ודור ראשון להשכלה בתוך
חוויית הלמידה מרחוק.
מערך המחקר: הממצאים הראשוניים המתוארים כאן עלו ממחקר שערכתי בקרב סטודנטיות ערביות-
פלסטיניות הלומדות במכללות בגליל. המכללות ציבוריות ועצמאיות, הקמפוסים רב-תרבותיים,
ואוכלוסיית הסטודנטים מגוונת מבחינה דתית ואתנו-לאומית. המחקר הוא איכותני והשתתפו בו 66
סטודנטיות ערביות-פלסטיניות נוצריות, מוסלמיות, דרוזיות ובדואיות בנות 26-19 שלומדות בחוגים
שונים בפקולטות למדעי החברה. המשתתפות למדו במסלול לימודים מעורב מבחינה מגדרית ואתנו–
לאומית. רובן היו רווקות ו-4 נשואות. הן התגוררו ביישובים בפריפריה הצפונית של ישראל. בימי
השגרה שקדמו למגפת הקורונה התגוררו חלקן במעונות או בדירות שכורות בסמוך למכללה שבה הן
לומדות. בעת עריכת המחקר כל המשתתפות הרווקות שבו להתגורר בבית ההורים. הנתונים מתייחסים
לניתוח תשובותיהן של המשתתפות במטלה שניתנה להן במסגרת הקורסים המקוונים בתקופת
הקורונה: הסטודנטיות נדרשו להגיש תרגיל שעסק בניתוח השפעותיה של המגפה על אוכלוסיות שונות
מבחינה מגדרית ואתנו –לאומית, ובחלקו האחרון התבקשו לתאר בלשון חופשית את חוויותיהן
הסובייקטיביות בעקבות המעבר ללמידה מרחוק ולהתמקד בהיבטים מגדריים ולאומיים.
ממצאים: מתוך המחקר אפשר ללמוד רבות על מצבן של הסטודנטיות הערביות– פלסטיניות בעת
הלמידה מרחוק. רוב המרואיינות דיווחו כי המעבר ללמידה מרחוק מהבית מורכב מאד לביצוע, ומושפע
מאד מהמיקום המגדרי, המעמדי והאתנו–לאומי שלהן בחברה.
תמה לדוגמה: החזרה לשלטון האב: הסטודנטיות הערביות–פלסטיניות הדגישו כי מורכבותו העיקרית
של השינוי באופן הלמידה היא בחזרה למרחב המשפחתי האינטנסיבי של משק בית מורחב (רב-דורי,
רב-גילאי וצפוף) וממוגדר. כנשים צעירות, לא רק שהן חוות פיקוח משפחתי, אלא שהן נדרשו כעת
לבצע יותר מטלות ביתיות ומשפחתיות. מתיאוריהן עלה כי גם אם בימי השגרה הן התגוררו עם
המשפחה, הן בכל זאת הצליחו ליצור לעצמן מרחבים מאפשרי-למידה. לדוגמה, הן נהגו להישאר
במכללה מעבר לשעות הלימודים וללמוד בספרייה. כך מתארת מלאכ, סטודנטית בת 21 ,את האופן
שבו הצליחה לפרוץ את הגבולות הפטריארכליים לפני משבר הקורונה :
3
יש לי אחים קטנים בבית, ובבית שלנו אני לא רואה שיש אווירה שאני יכולה ללמוד ולקרוא כמו שצריך
כמו במכללה. כשהייתי נוסעת למכללה, הייתי נשארת שם עד מאוחר ולומדת בספרייה הרבה שעות
ביום ובקושי רואה את ההורים שלי. הקורונה גרמה לסגר מוחלט במדינה. עכשיו אני בבית עם ההורים
שלי והאחים שלי, וזה השפיע על התנועה שלי. חזרנו ל"שלטון האב". בזמן הזה "אבא לא מרשה" —
אני לא יכולה לנסוע לאף מקום, זה אסור לי, אין לי אישור.
במקביל להרגשת המחנק שעולה מדבריה של מלאכ, ניכר גם כי היא חווה פיקוח בהקשר המשפחתי
הפטריארכלי.
רבות מהסטודנטיות שחזרו הביתה עסקו באינטנסיביות בעבודות הבית ובמחויבויות המשפחתיות של
טיפול, בישול וניקיון, ולעיתים הדרישה כי יתמסרו למחויבויות אלו הייתה חזקה יותר מזו שהוצבה בפני
אחיהן, שגם הם חזרו הביתה. לורין, בת 22 ,אחות בכורה לשלושה אחים שנאלצה לחזור לבית הוריה
מדירת הסטודנטים שבה התגוררה, מתארת את חוסר הפניות ללימודים :
אני מצאתי עצמי מטפלת באחים ובאחיות שלי כי אני הבכורה ואמא שלי עובדת חיונית. היום שלי הפך
מלא, כי אני עוזרת להם בלמידה מקוונת וגם מנקה את הבית ובנוסף אני לומדת את הלימודים שלי
במכללה. אני עושה את התפקיד של ה"אימא" בטיפול בילדים, עזרה בלמידה וצורכי הבית. ואני לא
מורגלת, כי רוב הזמן הייתי עסוקה בחיי הפרטיים.
אתגרים רבים עומדים בפני נשים צעירות הגדלות במשפחות מוחלשות כלכלית, שעליהן ללהטט בין
הצרכים המשפחתיים השונים. אתגרים אלה מקבלים משמעות חדשה ומועצמת במשבר הנוכחי,
כשמדובר בסטודנטיות שכעת, עם המעבר ללמידה מרחוק, מאבדות את ההזדמנות להתמקד
בלימודיהן ונדרשות להגדיל את תרומתן במטלות המגדריות המסורתיות בבית.
סיכום: מממצאי המחקר ומהניסיון המתמשך בתקופת הקורונה אפשר ללמוד כי הנחיות הלמידה
מרחוק מעצימות את השונּות החינוכית, הכלכלית והדיגיטלית הקיימת ממילא בימי שגרה בקרב
הסטודנטים והסטודנטיות באוכלוסייה היהודית והערבית-פלסטינית בישראל. ביקשתי להתייחס כאן
להקשר המשפחתי וליחסים המשפחתיים והשלכותיהם על למידה מיטבית. בניגוד לטענה הפמיניסטית
המדגישה את יתרונות הלמידה מרחוק עבור נשים, נקודת מבט מגדרית הבוחנת את החזרה הביתה
מלמדת כי עבור סטודנטיות רבות, למידה מהבית משמעה איבוד מרחב הלמידה הפיזי וחזרה לסדר
הזמנים הפטריארכלי ולתפקידים המגדריים המסורתיים. הרגלי הלמידה שרכשו אינם יכולים להתממש
כשהנשים מוצאות עצמן נדרשות להתמסר למחויבויות המשפחתיות.
רבות מהסטודנטיות במכללות הפריפריה הן נשים ערביות-פלסטיניות שהן דור ראשון להשכלה.
התעלמות מהשלכות המיקומים המובחנים של סטודנטיות אלו עלולה לשעתק מגמות של אי–שוויון
ולפגוע במוביליות ההשכלתית שהן מכוונות אליה. הממצאים ממחישים עד כמה היחסים במשפחה
והמשא ומתן שמנהלות סטודנטיות מול משפחותיהן חיוניים להבנת משמעותה של הלמידה מרחוק
במיקום המוצלב שבין מגדר, אתנו–לאומיות ומעמד סוציו–אקונומי. הממצאים יכולים לסייע בהגדרת
מדיניות חינוך שתתבסס על תובנות לגבי השלכות המבנה המשפחתי ותצמצם משברים בלמידה או
נשירה מהלימודים — תופעות שקיימות בעתות שגרה ועלולות להתחזק בעתות משבר כמו מגפת
הקורונה.
4
(30 נק') א. המחקר האיכותני נוטה לעסוק בקבוצות חברתיות מוחלשות ומעוטות-הזדמנויות.
1 .מה מניע את המחקר האיכותני לעסוק בקבוצות חברתיות כאלה, ומה מטרתו?
2 .כיצד מניעים ומטרות אלה משתקפים במחקרה של מלר? פרטו.
3 .בחרו במאמר או בפרק רלוונטי בקורס, והסבירו כיצד משתקפים בו המניעים
והמטרות לעיסוק בקבוצות חברתיות מוחלשות ומעוטות הזדמנויות.

(30 נק') ב. במסגרת הקורס נדונה סוגיית ההסקה וההכללה (היכולת להסיק ו/או להכליל
מהמחקר האיכותני על המציאות החברתית הרחבה יותר).
1 .הסבירו בקצרה את הוויכוח סביב סוגיית ההסקה וההכללה במחקר
האיכותני.
2 .מהי, לדעתכם, עמדתה של מלר בסוגיית ההסקה וההכללה במחקר
איכותני? נמקו את דבריכם בהתבסס על התקציר.
3 .בחרו במאמר או בפרק בקורס, שטרם התייחסתם אליו עד כה, הסבירו את
תפיסתו כלפי סוגיית ההסקה וההכללה במחקר איכותני, והשוו בינה לבין
עמדתה של מלר (שדנתם בה בסעיף הקודם [ב2 .([

(20 נק') ג. הציגו ארבעה קריטריונים של איכות במחקר איכותני. עבור כל קריטריון, הסבירו
אם מלר עומדת בו. אם כן, כיצד היא עומדת בו, ואם לא, הסבירו מה עליה לעשות
על מנת לעמוד בקריטריון זה.

שאלה 2) 20 נקודות)
בחרו בשני מושגים שנלמדו במסגרת הקורס (מתוך רשימת המושגים המצורפת לבחינה זו).
הסבירו כל אחד מהמושגים שבחרתם באמצעות הדגמה ממאמרה של מלר.