מבוא
כל מפלגה קומוניסטית בארצה, כמו התנועה הקומוניסטית כולה, נתונה תוך ניהול מערכותיה בנפתולים בלתי-פוסקים, כיצד לתאם, לשלב, לצרף את המומנט המעמדי עם הלאומי, ואת המומנט הלאומי עם הבינלאומי. בארץ ישראל אותן מערכות מורכבות יותר, לאור העובדה כי מצטלבים בה ניגודי תצורות כלכליות-חברתיות וניגודי תנועות לאומיות של שני עמים, ניגודי מעצמות עולמיות בינן לבין עצמן ובינן לבין העמים, וניגודי מעמדות בכל אחד משני העמים.
סוערים ומלאי תהפוכות הינם דברי ימיה של המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל. דומה שאין מפלגה אחרת בנוף הפוליטי בארץ, לפני קום המדינה ואחריה, שעברו עליה גלגולים רעיוניים כה רבים, ושנתנסתה במתח פנימי כה חזק, שפילג לא אחת את שורותיה כמפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל. על אף קיומה המתמיד והצלחתה לעמוד, משך כל קיומה, נגד דעת הכלל, כרסם בחבריה הקונפליקט המתמיד בין התקדמותו והצלחתו של הרעיון הקומוניסטי הכלל עולמי, כפי שפורש על ידי הקומוניזם הסובייטי והנאמנים לו, לבין התפתחותו הלאומית של הישוב היהודי בארצו, שלעיתים קרובות ביותר נגדה את האינטרסים הקומוניסטים הגלובליים. המחלוקת הרעיונית בקרב הפק"פ, המאבק הממושך ל"ערביזציה" של המפלגה, הפולמוס סביב מאורעות שנת 1929, התסיסה הקשה בימי המאורעות 1936-1939, הפילוג הגדול בשנת 1943 והקמת ה"ליגה לשחרור לאומי", המחלוקת הקשה בשורות מק"י ערב הועידה ה-13 של המפלגה 1957
ולבסוף הפילוג במק"י בשנת 1965, כל אלו אינן אלא דוגמאות אחידות להדיו ותוצאותיו של קונפליקט מתמיד זה.
בהקשר למק"י צריך לקחת בחשבון שחלקה של בריה"מ בסיום מלחמת העולם השנייה, תמיכתה בתוכנית החלוקה של האו"ם, הכרתה בישראל והקמת הנציגות בישראל היו הגורמים אשר הקנו לגיטימציה מסוימת לחוגים הקומוניסטים בארץ. המפלגה הקומוניסטית הישראלית הפכה לנדבך עיקרי במחנה השמאל הישראלי. נוכח המציאות הפוליטית החדשה, פסק במידת מה בידודה של המפלגה הקומוניסטית. היא עמדה בראש כל הארגונים שהתמסרו לטיפוח הקשרים עם העולם הקומוניסטי: ליגות ידידות, תנועת השלום והפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי ושל הנשים הדמוקרטיות.  המפלגה הקומוניסטית הישראלית נטלה חלק, כיחידה אינטגרלית אחת לפני הפילוג, ב-5 מערכות בחירות, כאשר בכל אחת מן מערכות הבחירות היא זכתה לייצוג בכנסת ישראל. המפלגה פעלה מתוך הכנסות השונות במטרה לקדם את רעיונותיה ותפישות עולמה, זאת בנוסף לפעילות חוץ=פרלמנטרית רבה אותה קיימה המפלגה באמצעות מוסדותיה השונים.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון לעומק מפלגת מק"י בין השנים 1948 ל-1967. הכוונה היא לבחון את מקור ומוצא המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל, לבחון את תפישות עולמה של המפלגה הקומוניסטית, המצע, המדיניות, האידיאולוגיה והתשתית שלה, הרכב האוכלוסייה של המפלגה תוך שימת דגש על המרכיב יהודי-ערבי הקיים במפלגה, פעילות ומדיניות המפלגה בתור מפלגה החברה בכנסת ישראל, ולבסוף לבחון לעומק את הפילוג שחל במפלגה בשנת 1965.
לצורך עמידה במטרתה של עבודה זו, עבודה זו תחולק לחמישה חלקים עיקריים, כאשר כל חלק יתמקד בהיבט נפרד:
1.       החלק הראשון של העבודה ייבחן את מוצאה ושורשיה של מפלגת מק"י. שורשיה של המפלגה בארץ ישראל קיימים עוד לפני קום המדינה בשנת 1948, בתקופת היישוב. העבודה תתחקה של שורשי המפלגה החל מראשית דרכה בארץ ישראל ועד להקמתה בשנת 1948, תוך שימת דגש גם על תפישותיה הרעיוניות באותה תקופה.
2.       החלק השני של עבודה יתמקד בתפישותיה של המפלגה בארץ ישראל ובתשתיתה. המפלגה הקומוניסטית הינה מפלגה אידיאולוגית וסוציאליסטית הקשורה לבריה"מ, ופועלת בהתאם לכך. לשם כך תתבצע בדיקה של הרעיונות המרכזיים של המפלגה תוך התבוננות גם על מצעה. חלק זה ייבחן גם את תשתית המפלגה. מדובר במוסדות העיקריים של המפלגה, הנהלים הקיימים במסגרתם ודרכי פעולתם.
3.       החלק השלישי של עבודה זו יתמקד בהרכבה היהודי-ערבי של המפלגה. מפלגת מק"י מורכבת משילוב של יהודים וערבים העובדים ופועלים יחדיו. חלק זה ייבחן את מערכת היחסים הקיימת ביניהם במסגרתה של המפלגה, נקודות ההסכמה והמחלוקת ביניהם, ייצוגם במוסדות המפלגה ומעמד המפלגה בקרב כל אחד מן הצדדים.
4.       החלק הרביעי של עבודה זו יתמקד במפלגה במסגרן של כנסות ישראל. חלק זה ייבחן את ייצוג המפלגה בכנסות ישראל השונות ומדיניות המפלגה במסגרתן. דגש יושם על מאבקיה המרכזיים והשונים של המפלגה עם הממשלות השונות לצד הדרישות וההמלצות של המפלגה מאותן ממשלות.
5.       חלקה החמישי והאחרון של עבודה זו ייבחן את הפילוג שחל במפלגה. החלק יציג את הרקע והבסיס לפילוג, את הסיבות העיקריות לפילוג, את העמדות המרכזיות של כל אחד משני הפלגים ואת ההשלכות של הפילוג על המפלגה – תוצאות הפילוג.
לאחר הצגת חמשת החלקים הללו, יופיע סיכום בו יוצגו עיקר ממצאיה של עבודה זו.