מבוא
באמצע שנת 1941 גרמניה הייתה מבוססת היטב בבלקנים ובאגן המזרחי של הים התיכון, ואף על פי שהותקפה מן האוויר, הייתה פטורה מכל איום קרוב של פלישה מן המערב. היא הייתה מוכנה לגשת למפעלה הגדול ביותר: ההתקפה על רוסיה. אף על פי שקדמו להתקפה זו הכנות דיפלומטיות וצבאיות, היא הפתיעה את העולם. ב-22/6/1941 הטיל היטלר –  ללא הכרזת מלחמה – 160 דיביזיות נגד בעלת בריתו המזרחית. "מבצע ברברוסה", אשר השפעתו על מלחמת העולם השנייה ועל מה שבא בעקבותיה הייתה כבירה, יצא אל הדרך. כ-4 שנים מאוחר יותר, הגיעה לקיצה מלחמת העולם השנייה בתבוסתה של גרמניה, ובהשתייכותה של רוסיה לצד המנצח. אומנם רוסיה יצאה מן המלחמה כשידה על העליונה, אך בסיכומה של מלחמה זו היא שילמה מחיר כבד, בדמות מיליוני הרוגים ופצועים, נזק רב לרכוש, מבלי לדבר על הוצאות כלכליות אדירות בזמן המלחמה, ולשיקום שלאחר המלחמה.
חוקרים רבים בחנו את האירועים שהתרחשו בתקופה שקדמה ל"מבצע ברברוסה". אותם חוקרים ניסו להבין ולנתח את אותן הסיבות והגורמים שהביאו לכך שרוסיה הופתעה על ידי גרמניה, למרות שלרשותה עמד מידע רב, והיו לה סיבות רבות להאמין כי גרמניה עומדת לפתוח במתקפה כנגדה. מחקריהם בחנו את אותן הסיבות והגורמים מפרספקטיבות שונות, וניסו להסיק מסקנות ולהציג תובנות מסוימות אודות הכשל הרוסי, לאתר את ההיערכות והצעדים בהם נקטה גרמניה, כנגד רוסיה, בפרק הזמן שקדם לפרוץ "מבצע ברברוסה".
בין מחקרים אלו ישנן נקודות דמיון רבות, אך גם לא מעט הבדלים ונקודות ייחודיות שונות.
הסיבות לכך רבות ומגוונות, ויכולות לנבוע מכתיבת המחקרים בנקודות זמן שונות, התבססות על מקורות מידע שונים וכו'. העובדה הפשוטה היא כי אין בנמצא קונצנזוס מוחלט בין החוקרים השונים, אודות מקור הכשל הרוסי, והסיבות והגורמים שהביאו להיווצרותו של אותו כשל. עבודה זו שמה לה לדגש להתבונן ולבחון את מקור הכשל הרוסי, ואת כל אותן סיבות וגורמים שבעטיין הופתעה רוסיה, והתאפשרה פריצתו ותחילתו של "מבצע ברברוסה". כאמור, נקודת המוצא של עבודה זו היא כי לא קיים קונצנזוס בין החוקרים השונים שבחנו את התחום, וקיימות מספר פרספקטיבות שונות המנסות להסביר את אותה מסכת ארועים. מאחר ואין הסכמה בין החוקרים השונים בנדון, בחינה מעמיקה של "מבצע ברברוסה" ומקור הכשל הרוסי, צריכה לקחת בחשבון ולבחון מספר מן הפרספקטיבות העוסקות בנושא, על מנת לנסות ולהגיע למסקנות חותכות ומעמיקות יותר בנושא.
העבודה תתבסס על שלושה מקורות עיקריים אשר בחנו את הסוגיה, כשלעתים יבוצע שימוש בשני מקורות משניים, לחידוד והבלטת נקודות מסוימות. מדובר במחקריהם של ויקטור סובורוב, גבריאל גורודצקי ווילי בארטון, ומחקריהם של אנדרו וגורדייבסקי וסודופלאטוב אנטולי ופאבל.
•       ויקטור סובורוב מפנה אצבע מאשימה בנדון כלפי סטאלין ורוסיה. לעניות דעתו, הקומוניסטים היו אלו שהתכוננו למלחמה באירופה, דחפו ועודדו את היטלר להיות זה שיפתח במלחמה באירופה, ותכננו לאחר פרק זמן להכריע את היטלר ולכבוש את אירופה.
מבחינתו, "מבצע ברברוסה" הגרמני רק הקדים מתקפה רוסית מתוכננת היטב נגד גרמניה.
•       גבריאל גורודצקי מתמקד בניסיון להבהיר את מדיניותו של סטאלין ערב המלחמה.
מחקרו מנסה להציג את הניסיון הפוליטי המורכב שניהל סטאלין בזיקה לחזונו הפוליטי ולאסטרטגיה שלו. הספר מתמקד בניסיון לבצע ניתוח עקבי ומערכתי של מדיניותו של סטאלין, בשנה שקדמה למלחמה.
•       וילי בארטון סבור כי הספרים שנכתבו על תחילתה של המלחמה בין גרמניה לרוסיה, לא התמקדו בגורם ההפתעה הראשוני – הנחתת ההפתעה האסטרטגית המוחלטת על סטאלין. בארטון מפתח בספרו תיאוריה חדשה של הפתעה אסטרטגית, שבאה להראות כיצד ב"מבצע ברברוסה" סטאלין הופתע לא משום דו המשמעות בהתראות, אלא דווקא מצמצום דו המשמעות באותן התראות. כפי שניתן לראות, כל אחד מן המחקרים יוצא מפרספקטיבה שונה, בניסיונו להסביר את המתרחש בתקופה שקדמה לפרוץ "מבצע ברברוסה". עבודה זו תציג כל אחד ממחקרים אלו בהרחבה, בהיבט השוואתי האחד לשני. דהיינו, העבודה תנסה לאתר שורה של גורמים וסיבות לכשל, בכל אחד מהמחקרים, ולהשוות ביניהם. יבוצע ניסיון לאתר את אותם הסיבות והגורמים לגביהם מתקיים קונצנזוס, ואת אלו אשר לגביהם מתקיימים הבדלים בין המחקרים. בנוסף, יוצגו גם סיבות וגורמים ייחודיים לכל אחד מן המחקרים.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון את מקורות הכשל בצד הרוסי, מנקודות מבט שונות, על מנת להגיע לתובנה והבנה טובה יותר אודות המתרחש בתקופה שקדמה ל"מבצע ברברוסה" ואפשרה למעשה את תחילתו, וללמוד אודות הסיבות והגורמים לכשל שהביאו לכך.