תקציר עבודה זו עוסקת בניגוד האינטרסים בין ארה"ב לארגון מדינות הנפט במזרח התיכון. מדינות אלו אוגדו תחת השם אופ"ק. העבודה תבחן את התהליכים שהתרחשו בשוק האנרגיה העולמי ומנסה להשיב על שאלת ההשפעות של משבר הנפט העולמי בשנת 1973 על העולם. העבודה מנתחת את היסטורית מחירי הנפט ובוחנת את הסיבות למשבר של שנת 1973 ואת ההשפעות הנמשכות של משבר זה.
טרם גילויו של הנפט, אזור חצי האי ערב והמפרץ הפרסי היו מיושבים בחברות נוודיות שעסקו בחקלאות קיומית ומרבית השטח היה שומם. ערב הסעודית הייתה בנויה ממספר ממלכות בדואיות: עומן, איחוד נסיכויות הנפט, קטר, כווית ובחריין. כל אלו היו תחת חסות בריטית ורק בשנות ה-40 המאוחרות זכו לעצמאות.
גילוי הנפט באזור גרם למהפכה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם. השפעות הנפט באות לידי ביטוי בשינויים שחלו בנוף הפיזי, באורח החיים, בכלכלה ובהתעצמות הצבאית.
המפרץ הפרסי אינו המקור היחיד לנפט בעולם, אבל, הוא המקום היחיד שבו קיימים שלושה הגורמים הבאים:
כמויות עצומות של נפט. קלות בהפקה. המדינות בעלות הנפט צורכות כמויות קטנות יחסית ולכן מרבית תפוקת הנפט מיועדת לייצוא. בשנות ה-50 הולאם הנפט ורווחי הנפט החלו לזרום למדינות עצמן ולא לחברות המפיקות (חברות זרות). בעקבות ההתעשרות חלו תמורות משמעותיות במדינות המפיקות נפט.
מאמצע המאה ה- עשרים ועד היום  משמש הנפט אמצעי חשוב המשפיע על העולם. כל עלייה של  מחירי  נפט  או ירידת מחירי משפיעה על התוצר הלאומי, על הפוליטיקה ועל הכלכלה.
המעורבות האמריקנית במזה"ת התפתחה לאיטה, עם כניסתה ההדרגתית לאזור, ואיתה התפתחו האינטרסים האמריקניים כלפי המזה"ת. מעורבות מסוימת של ארה"ב בחיי המזה"ת ניתן לאבחן החל מראשית המאה ה19, אך כניסתה המרכזית לאזור ארעה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ועד סוף שנות החמישים.
בתקופה זו היו למדיניותה במרחב שלושה יעדים עיקריים: 1. קיום גישה קבועה למקורות הנפט הערבי במזה"ת; 2. הגנת קיומה ושלומה של מדינת ישראל .3  הפחתת ההשפעה של בריה"מ במזה"ת ומניעת התפשטותה. רוזקרנץ1 מוסיף על שלושת אלה יעד נוסף, רביעי: הבאה לכלל הסדר – דה-יורה או דה-פקטו – בסכסוך הערבי ישראלי.
משבר האנרגיה שהתרחש בשנת 1973   במהלכו מפיקות הנפט במזה"ת מציבות אולטימאטום בפני המערב על מנת שיפעיל לחץ על ישראל לשוב לגבולות 1967. מחירי הנפט עלו בעשרות אחוזים. נוצר משבר במובן של פגיעה כלכלית בגלל העלויות הגבוהות והתלות הגדולה של המערב (ארה"ב יפן, מערב אירופה) בייבוא נפט מהמזרח התיכון. לא נוצר משבר במובן של מחסור בנפט, אבל נוצר משבר כלכלי שהשפיע מאוד על המשק האמריקאי בעיקר. משבר הדלק היה גורם חיצוני (אקסוגני), שהשפיע לרעה על רוב מדינות העולם. הוא פרץ במחצית הראשונה של 1973, כאשר מחירי הנפט עלו תוך זמן קצר בתנודות חריפות, וגרמו להעלאה ניכרת בהוצאות הייצור של המדינות המייבאות מוצר חיוני זה.
נוסף לכך חלו התייקרויות, אם כי לא באותו שיעור, של חומרי גלם אחרים, דבר שהגביר את הקשיים הכלכליים בעולם. מציאות חדשה זו פגעה במסחר הבין-לאומי והכבידה גם על היצוא הישראלי. לשפל בכלכלה העולמית, בעקבות משבר הדלק, היו, איפוא, השלכות חמורות על המשק ההבינלאומי . אומנם  המדינות התגברו במהירות על הקשיים שנוצרו בעקבות משבר הנפט, אולם מדינות רבות, כמו הארצות במזרח אירופה, וכן ישראל, לא הצליחו להתאים את מישקן לתנאים החדשים, ועל כן נקלעו למשבר כלכלי קשה.
בעולם מודרני ומתועש, מהווה הבעלות או השליטה על מקורות האנרגיה, את המפתח לעמדת מפתח ולשליטה פוליטית, צבאית וכלכלית. הנפט, הוא אחד ממקורות האנרגיה הנפוצים, ועד שנות השמונים המאוחרות החזיקה היד היכולה לסגור את ברז הנפט, את אמצעי הלחץ המדיני האפקטיבי ביותר. ארה"ב, בהיותה המובילה בעולם ההולך ומתעש, ובהיותה עשירה בהון אך ענייה באנרגיה, כפי שמגדירה שפר הייתה איפה המועמדת הראשונה לסחיטה באמצעות משברי נפט ואמברגו.
ניתן להגדיר משבר אנרגיה או משבר נפט עולמי, כפרק זמן שבו רואות עצמן מרבית יבואניות הנפט, חייבות כקבוצות או כבודדות לבצע שינויים משמעותיים במדיניותם כדי להתאימה לשינוי פתאומי ברמת אספקת הנפט או במחירו או לאיים בשינוי כזה. ההגדרה לבעיית אנרגיה היא: הקושי של יבואנית מסוימת לספק את צרכיה היא ללא כל קשר לתנודות משק הנפט העולמי.
מאז 1973 היו שלושה משברי נפט עולמיים: משבר אמברגו הנפט שהחל באוקטובר 1973  והסתיים באביב 74 שאז מרבית המפיקות הסירו את חרם הנפט מעל ארה"ב, המהפכה האירנית ב78 – כשהמשבר בעקבותיה נמשך עד חורף 79 ומלחמת אירן עיראק שבעקבותיה משבר נפט קצר שנמשך מספטמבר 1980 עד ינואר 1981. עבודה זו סקרה את המניעים למשבר הנפט בשנת 1973 ביחסים שבין ארה"ב ואופ"ק. נבחנה השתלטותה של אופ"ק והמונופול שלה באמצעות חברות הנפט על שוק הנפט העולמי, את תלותה ביבוא הנפט, את התהליכים שהביאו להקמת אופ"ק, את הקשר שבין כוחה ושליטתה של ארה"ב בפוליטיקה העולמית לנגישותה, בעלותה ופקוחה על מקורות הנפט. אבדוק את הגורמים לאבדן השליטה הזאת ומה היו הפתרונות והאמצעים בהם נקטה כדי לשנות את מפת האנרגיה העולמית, במטרה להחזיר לעצמה את השליטה והעצמאות. משבר הנפט העולמי או משבר האנרגיה של 1973 הוא משבר אנרגיה שפרץ בעקבות מלחמת יום הכיפורים, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו.עד שנת
1 973 ייבאה אירופה את מרבית הנפט מהמדינות החברות בארגון אופ"ק (ערב הסעודית, איראן, עיראק, קטאר, כווית, אלג'יריה, לוב, ניגריה, ונצואלה, איחוד האמירויות הערביות, גבון ואינדונזיה).
אספקת הנפט אל השווקים האירופאיים הייתה סדירה, זולה ובשפע. לאחר מלחמת יום הכיפורים, הטילו מפיקות הנפט במזרח התיכון חרם על מדינות המערב שתמכו בישראל. מלבד זאת, הביאו גם לידי החלטה בארגון אופ"ק להעלות את מחיר חבית הנפט בשיעור מדהים: מ-2 דולר אמריקני לפני המלחמה הרקיע עד 40 דולר אמריקני לאחר ההחלטה. כתוצאה מכך, שותקה כמעט התחבורה במערב אירופה, וזו שבאמריקה הצפונית התקשתה לפעול. במפעלי תעשייה חדלו לעבוד, חברות כלכליות בעלות עוצמה התמוטטו לחלוטין ובמערב אירופה לא יכלו התושבים לחמם את בתיהם בעיצומו של החורף הקר המשבר הסתיים, כך נתברר לאחר פתיחת הארכיונים, בעקבות יוזמה, שנקטו הבריטים והאמריקנים, להשתלט על שדות הנפט במפרץ הפרסי. על פי התוכנית היו אמורים כוחותיה של ארצות הברית לכבוש את ערב הסעודית וכווית וצבא בריטניה היה אמור לכבוש את נסיכות אבו דאבי באיחוד האמירויות הערביות. חששן של ארצות ערב מפני הבאות, הביא לידי גמר המשבר.
הלקחים שהוסקו בסופו של משבר הם בהחלטות של הנהגות במדינות מערב אירופה לבטל תלותן בארגון אופ"ק, בעיקר על ידי הגברת חיפושי נפט בים הצפוני, שכיום מופק בו נפט באופן מסחרי. בארצות הברית החליטו שלא להעניק לארצות ערב שוב יכולת להשבית את המשק האמריקני והרקע למלחמת המפרץ ולמלחמת עיראק, היה גם בשל זכר הימים הקשים בעת משבר האנרגיה