טובת החברה לעומת טובת האשכול - התייחסות המשפט לתופעת הקונצרן
מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
מקצוע | משפטים |
מילות מפתח | אשכות חברות, קונצרן, תאגידים |
שנת הגשה | 2005 |
מספר מילים | 2831 |
מספר מקורות | 30 |
תקציר העבודה
בעבודה זו בחרתי לעסוק בהבחנה בין הרמת מסך במצב של חברה עם בעלי מניות יחידים לבין הרמת מסך באשכול חברות. לכאורה, נראה כי ביהמ"ש יטה יותר להרים את מסך ההתאגדות בחברות עם בעלי מניות יחידם לעומת אשכול חברות, וזאת, לדעתי, מפאת ריבוי ה"שחקנים" המצויים באשכול, בכללם, נושי הבנות, נושי האם, וכן, בעלי מניותיהם של כל חברה וחברה באשכול, אולם, את ההשערה הזו הריני מתעתדת לבחון. בחלק הראשון של עבודתי אגדיר באופן כללי את העקרונות אשר מהווים את נקודת המוצא לענייננו, והם העקרונות אשר חולשים על דיני החברות: עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, עקרון האחריות המוגבלת.
בחלק השני אעמוד על עקרון הרמת מסך ההתאגדות במצב ה"קל", שבו חברה עם בעלי מניות יחידים.
לאחר מכן אסקור את תופעת הקונצרן ואבחן את הרמת המסך באשכול חברות. לבסוף, ארצה לעמוד על חובת האמונים של נושאי משרה בחברה / בעלי המניות. לשם כך אעמוד תחילה על מהות חובת האמונים וחשיבותה, ולאחר מכן אבחן את חובת האמונים שחלה על נושאי המשרה / בעלי המניות בחברה רגילה (בעלי מניות יחידים) וכן, את חובת האמונים שחלה על בעלי מניות / נושאי משרה / חברת האם במצב של אשכול חברות. ארצה לבחון את המשקל של חובת האמונים בכל אחד מהמצבים. לסיכום עבודתי, אעמוד על הנקודות החשובות לעבודתי ועל המסקנות.