תוכן עניינים
מבוא. 4
חלק א- מהי הפקעה ?. 6
1 . הוראות פקודת הקרקעות. 7
2 . האם מעשה ההפקעה הינו מעשה מנתק זיקה או שומר זיקה?. 8
חלק ב – זכות הקניין 10
1 .עיגון זכות הקניין בחוקי היסוד. 10
2 .ייחודה של זכות הקניין 10
3 .ההצדקות המקובלות להכרה בקניין הפרטי כזכות חוקתית. 11
4 .מהי מהות זכות הקניין המוגנת בחוק היסוד?. 11
חלק ג – סקירת הפסיקה לעניין הפקעת מקרקעין 13
1 . התקופה שמקום המדינה ועד לחקיקת חוקי היסוד. 13
א. 76/52
בג"צ דוד קרן – צבי נ' שר האוצר. 13
ב. 33/53 המר' סולומון ני היועמ"ש.. 13
ג. 26/69
ד"נ אביבים.. 14
ד. 282/71
בג"צ מוריס בנין 15
ה. 224/72
בג"צ גאולת הכרך בע"מ נ' שר האוצר. 15
ו. 141/74
בג"צ ספולינסקי 15
ז. 67/79
בג"צ שמואלזון 16
ח. 307/82
בג"צ לוביאנקר. 16
2 (א). התקופה שמחקיקת חוקי היסוד ועד לבג"צ קרסיק. 17
א. 465/93
בג"צ טריידט נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה. 17
ב. בג"צ
3 028/94 מהדרין בע"מ נ' שר האוצר. 17
ג. בג"צ
2 739/95 מחול נ' שר האוצר. 17
ד. דנג"צ נוסייבה. 17
2 (ב). בג"ץ 2390/96 קרסיק. 18
א. גישות השופטים בבג"צ קרסיק. 19
1 . הדגם של השופט חשין: דגם הזיקה הנמשכת והולכת. 20
2 . הדגם של השופט זמיר: סמכות צמודת מטרה. 21
3 . גישתו של הנשיא ברק – מעמדה החוקתי של זכות הקניין 21
ב. ההבדלים בין גישות השופטים.. 22
ג. ביקורת על בג"צ קרסיק.
5
3 . הפסיקה לאחר בג"צ קרסיק. 27
א.בג"ץ
1 0784/00קרן קיימת לישראל נ' אתרים בחוף ת"א. 27
ב.עעמ 10398/02
אסתר וייס נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון ג. ע"א 5964/03 עז' המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקוה. 28
ד.ע"א
3 535/04 ברכה דינר נ' מדינת ישראל   שר האוצר. 28
חלק ד – פעולת המחוקק בעקבות בג"ץ קרסיק. 30 א.             השאלות שעמדו בפני המחוקק. 30 ב.             סיכום המלצות הוועדה הבין משרדית לשינוי פקודת הקרקעות. 31
ג.              תזכיר הצעת החוק. 32
חלק ה – דיון 33
א.מוסד ההפקעה לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובג"צ קרסיק. 33
ב.מועד לתחולת ההלכה והשלכותיה. 34
ג.אי מימוש זכות ההפקעה למשך זמן ארוך. 36
ד.החלפת מטרה ציבורית באחרת. 37
ה.תום הצורך הציבורי בהפקעה 38
חלק ו – גישת המשפט העברי להפקעת מקרקעין ופגיעה בזכות הקנין 40 חלק ז – סקירת הדין הזר. 41
1 .                 האמנה האירופית. 41
2 .                 הדין הצרפתי 41
3 .                 הדין הגרמני 42
4 .                 הדין האיטלקי 43
5.                 הדין באנגליה. 44
6 .                 הדין האמריקני 44
7.                 הדין הקנדי 46
סיכום סקירת הדין בשיטות המשפט הזרות:. 46
סיכום. 48
רשימת מקורות. 49
מבוא מעשה הפקעת מקרקעין, בהיותו רכישה כפויה מצד הרשות, מהווה פגיעה בזכות הקניין של היחיד לטובת צרכי הכלל. זיקת בעלים לאחר הפקעת מקרקעין הינה נגזרת של זכות הקניין, ובה בחרנו לדון בעבודה זו, כאשר השאלה היא האם מעשה ההפקעה מנתק כל זיקה בין הבעלים המקורי לבין קניינו, המקרקעין, או שמא נשמרת בידי הבעלים זיקה כלשהי למקרקעין שהופקעו ממנו.
חקיקתם של שני חוקי-היסוד – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוללה שינויים חשובים במשפט הישראלי. עיגונה של מגילת-זכויות במסגרת דברי חקיקה שיש להם מעמד נורמטיבי גבוה יותר מזה של חוקים רגילים היא אירוע שיש לו השלכות לא רק על המשפט הציבורי, אלא גם על תחומים חשובים של המשפט הפרטי ועל שיטת-המשפט בכללה.
אחד המרכיבים הבולטים של השינוי המשפטי שהכניסו חוקי-היסוד קשור למעמד החוקתי של זכות הקניין. זכות זו זכתה לעיגון בסעיף 3 לחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, וכפי שנאמר בפרשת בנק מזרחי, חוק זה העלה את זכות הקניין לקודקוד פירמידת הנורמות המשפטיות ונתן עיגון חוקתי לזכות הקניין. גישת בית המשפט העליון לעניין זיקת הבעלים קבלה תפנית משמעותית בבג"צ קרסיק נ' מנהל מקרקעי ישראל (להלן: בג"צ קרסיק). בעבר שלטה התפיסה שסיווגה את מוסד ההפקעה כמעשה מנתק-זיקה, מעשה שנשלם עם רישומה של הקרקע המופקעת על-שם המדינה. תפיסה זו נתנה לרשות שיקול דעת רחב מאד: ברצותה משתמשת בנכס המופקע לאותה המטרה הציבורית, ברצותה משתמשת בו לצרכים אחרים, או שאינה משתמשת בו בכלל – ואין לו לבעל הנכס המופקע כל זכות עמידה מול הרשות המפקיעה וכל עילת תביעה נגדה בשל שימוש, זה או אחר, או בשל חוסר שימוש, בנכס המופקע בתקופה שלאחר ההפקעה.
בבג"צ קרסיק, נדונה עתירת יורשיהם של בעלי קרקעות, שהופקעו בשנות ה-50 למטרת שטח אמונים לצה"ל. בראשית שנות ה-90 החליטה הממשלה לפנות את הצבא מהקרקע ופורסמה תכנית מיתאר חדשה לאזור שבמסגרתו יועד השטח, לבנייה רבת-קומות, למבני ציבור, לאזור מסחרי ולשטחים פתוחים.
העותרים טענו כי משתם הצורך הציבורי שלשמו הופקעה הקרקע, חובה על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה, או לפצותם על פי ערכה הנוכחי של הקרקע ולא על פי ערכה במועד ההפקעה, ואין היא רשאית לעשות במקרקעין שימוש אחר, השונה מהמטרה המקורית שלשמה הופקעה הקרקע.
בפסק הדין קבע בית המשפט, בהרכב של תשעה שופטים, הלכה חדשה שלפיה אם המטרה הציבורית ששימשה בסיס להפקעה חדלה מלהתקיים, אף שהמקרקעין שימשו למטרה הציבורית משך שנים רבות, בכפוף לכללים וחריגים שיש לקבוע, בעל הזכויות המקורי במקרקעין שהופקעו זכאי להשבתם (להלן: הילכת קרסיק).
הלכה זו הזיזה את נקודת שיווי המשקל במאזן האינטרסים, שבין הרשות המפקיעה ליחיד, לטובת האחרון, תוך הכרה בחשיבותה של זכות הקניין כזכות יסוד חוקתית כעולה מחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. ומכאן שניתן לומר בבירור כי יש בגישה זו משום שינוי הדוקטרינה שרווחה בפסיקה בדבר זיקת הבעלים. בעבודה זו נעסוק ביישום ההגנה החוקתית על זכות הקניין על בסיס פסיקתו של בית-המשפט העליון בבג"צ קרסיק יהודית. נדון במקורות הנורמטיביים של מעשה הפקעת המקרקעין בכלל ובפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: הפקודה) בפרט. נדון בהרחבה בזכות הקניין על השלכותיה השונות ונסביר את חשיבות עיגונה בחוק היסוד. נסקור את פסיקת בית המשפט העליון מקום המדינה ואילך, ואת השינוי שחל לאחר חקיקת חוק היסוד, כמו גם לאחר בג"צ קרסיק.  פסיקה אשר במשך שנים רבות לא ערערה על שיקול דעתו הבלעדי של שר האוצר, שהוקנה לו מתוקף הפקודה, בקביעת הצורך הציבורי בהפקעה. סמכות שבמקרים רבים גרמה לעוול משווע. כדברי השופט י. כהן בבג"צ
2 82/71 בנין נ' שר האוצר  "כאשר נגרם לעותר עוול משווע, … ואין בידי בית-המשפט להושיע, סימן הוא שהחוק והשימוש שנעשה בו הלכה למעשה אינם ממלאים אחרי דרישות הצדק" שופטי בית המשפט נחלקו בדעותיהם לגבי המודל המונח ביסוד ההלכה החדשה, נתאר את שלוש הגישות המרכזיות של השופטים חשין, זמיר וברק בבג"צ קרסיק ונדון בהבדלים ביניהן, תוך שימת דגש על השאלה האם מעשה ההפקעה הינו מעשה המנתק את זיקת הבעלים המקורי אל הקרקע (גישה אשר רווחה בפסיקה במשך שנים ארוכות) או האם מדובר במעשה המשמר את זיקת הבעלים אל הקרקע?. כמו כן נבחן את ההשפעה שמייחס כל שופט לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על ההלכה החדשה.
שופטי המותב בבג"צ קרסיק פנו אל המחוקק כי יעשה להסדרת נושא הפקעתם של מקרקעין בחוק מקיף, מודרני  ומסודר. בעקבות קריאה זו של בית המשפט והצורך לתת מענה חקיקתי גם לתחולה של ההלכה שנקבעה בפסק הדין, פנה היועץ המשפטי לממשלה אל שר האוצר, שר הפנים, שר המשפטים והשר לתשתיות לאומיות וביקש כי יפעלו למינוי ועדה בינמשרדית אשר תציע שינויים לפקודת הקרקעות. נביא את תמצית המלצות הוועדה שאומצו על ידי שר האוצר כמו גם את עיקרי תזכיר החוק, המבטא את התיקונים הנדרשים ליישום המלצות הועדה. צעד המהווה לדעתנו נדבך חשוב בהליך דמוקרטי המיישם את הלכות בית המשפט תוך כיבוד זכויות היסוד בכלל וזכות הקניין בפרט.
כדי להרחיב את היריעה נדון בקצרה בגישת המשפט העברי, ממנו שואב המשפט הישראלי את מורשתו, ולאחר מכן יוקדש פרק למשפט משווה בו נסקור בהרחבה את הדין הזר הנוהג במספר מדינות באירופה ובאמריקה. להילכת קרסיק היבטים רחבים , היא נושקת לתחומי המשפט החוקתי, המנהלי והפרטי. אין ספק שלהלכה זו השפעה רבה על דיני הקניין, על חוקי התיכנון והבניה ועל תחומים רבים נוספים שלא נעסוק בהם מפאת קוצר היריעה. דיוננו יתמקד בהשפעת התפתחות המשפט החוקתי במדינת ישראל על התהוות הילכת קרסיק כמו גם בהשפעת הילכת קרסיק על חיזוק מעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בכלל וזכות הקניין בפרט.