השאלה העומדת בבסיס מחקר זה הנה: כיצד ילדים למורים לתקשורת תופסים/ מבינים טלוויזיה לעומת ילדים ממשפחות אחרות.
המונח "הבנת הטלוויזיה" בהקשר זה מתייחס למספר עניינים, בהם הבחנה בין המציאות המשודרת למציאות הקיימת, דעה ביחס להשפעות הטלוויזיה (נזקים לעומת תמורה) ולתפקיד הטלוויזיה, עמדות ביחס לתוכניות ספציפיות הנצפות על ידם וייצוג דמויות טלוויזיוניות. כמו כן, הבנת הטלוויזיה משתקפת באמצעות אופי התיווך ההורי, כלומר, מתוך פרטי התיווך ההורי ניתן ללמוד על הבנת הטלוויזיה של הילד.
משאלת המחקר עולים מספר תתי נושאים אשר יזכו להתייחסות בעבודה:
·        מעורבות הורים בצפייה של ילדים בטלוויזיה בקרב משפחות "תקשורתיות" לעומת משפחות אחרות.
·        אוריינטציות משפחתיות המשתקפות במשפחות "תקשורתיות" לעומת משפחות אחרות.
·        דפוסי צפייה של ילדים והורים בטלוויזיה.
·        הבנת תכנים טלוויזיוניים בקרב ילדים.
·        הקשר חברתי-תרבותי של הצפייה המשפחתית. (נושא זה לא יובא כפרק בפני עצמו אלא יודגש בכל חלקי העבודה בד בבד עם ההתייחסות לעיסוקו של ההורה).
לצורך המחקר נבחרו שתי משפחות בהן אחד ההורים הנו מורה לתקשורת, ושתי משפחות בהן ההורים אינם מורים לתקשורת. בכל משפחה יתמקד המחקר בהורים ובאחד הילדים.
השערות המחקר הנן כי:
1. ילדים למשפחות "תקשורתיות" מבינים טלוויזיה טוב יותר מילדים למשפחות "רגילות".
2. הורים מורים לתקשורת יפקחו על צפיית ילדיהם בטלוויזיה יותר מהורים אחרים.
שתי השערות מחקר אלה עולות מתוך היכרותי, כסטודנטית לתקשורת, את ההנחיות והתכנים הנלמדים בהקשר לצפייה בטלוויזיה, במוסדות להשכלה גבוהה. ניתן להניח, כי הורים מורים לתקשורת, יפעלו בהתאם לידע אותו רכשו במהלך הכשרתם למקצוע.
מסקנות המחקר הנן:
1.       הילדים במשפחות ה-"תקשורתיות" מבינים טלוויזיה טוב יותר מהילדים במשפחות ה- "רגילות".
2 .       הורים מורים לתקשורת מפקחים על צפיית ילדיהם בטלוויזיה פחות מהורים אחרים.
ניתן לראות כי הנחת המחקר הראשונה אומתה ואילו זו השנייה הופרכה. על סמך ראיונות העומק ושאלונים עם המשפחות, וכן תאוריות מחקריות שונות, ניתן להסביר מהו התהליך ההתנהגותי הגורם לתוצאות אשר נמצאו.