במקרה המדובר נכרת חוזה בין הצדדים בנוגע לקיומה של חתונה בגן האירועים. לאחר כריתת החוזה הגיעה הודעה מצד בני הזוג כי ברצונם לבטל את החוזה.לבני הזוג הייתה אחריות חוזית מוחלטת כלפי שלמה. דרגת ההפרה או שליטת המפר על היווצרותה עשויים להשפיע על היקף הסעדים שהדין יקנה לשלמה.
סעיף 1(א) לחוק התרופות מגדיר את ההפרה כמעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה. ההפרה נמדדת במבחן אובייקטיבי וניטרלי. כאשר בני הזוג גילו את דעתם כי אינם מתכוונים לבצע את החוזה יכול שלמה לטעון להפרה צפויה, בהתאם לסעיף 17 לחוק התרופות, לפיו ניתן לראות חוזה כמופר על התוצאות המשתמעות מכך על אף שטרם הגיע מועד קיומו, ניתן לראותה כהפרה יסודית. סעיף 17 מעלה מספר מצבים שבהם תחשב ההפרה להפרה ציפוייה:
הסתברות מנסיבות העניין גילוי דעת.
לפי הדין הישראלי די בהודעה מכללא כפי שנתנו בני הזוג בכדי להצהיר על הפרה צפויה, דבר שמתפרש כגילוי דעתם.
לשלמה קיימות מספר ברירות אותן אביא בקצרה ואח"כ אבחן תוך כדי מענה על השאלות הנתונות בגוף העבודה:
1. הסתמכות על ההפרה הצפויה – הכוח הניתן לשלמה להסתמך על הפרה צפויה ולתבוע לאלתר תרופות בגין ההפרה, נובע מהוראות סעיף 17 לחוק התרופות. סעיף זה מקנה לצד לחוזה זכות יתרה נוספת על הזכויות הרגילות שהיא הזכות לתבוע עוד לפני שהגיע מועד הקיום של החוזה. כאשר יבחר שלמה באופציה זו עומדות לו התרופות הרגילות הניתנות בגין הפרה:
א. אכיפה – יכול לפני הגעת מועד החיוב לחוזה, או במועד הקיום עצמו.
ב. אכיפה + פיצוי – נדיר בהפרה צפויה, כפוף לנטל הקטנת הנזק.
ג. ביטול – רק כאשר ההפרה היא יסודית ומוחלטת.
ד. ביטול+ פיצוי – כפוף לנטל הקטנת הנזק.
ה. פיצוי – כפוף לנטל הקטנת הנזק.
…