תוכן עניינים
נושא                                                                                      עמוד מבוא……………………………………………………………………2-3
שיטה 3
סקירה ספרותית:
1. סקירה על ארגוני המורים–..……………………………………..4-7
2 . סכסוכי עבודה בעבר…………………………………………………..7-8
3 . סכסוך עבודה לאור ועדת דברת………………………………………… 9
4 . הדינאמיקה בין ארגוני העובדים לאור ועדת דברת………………………9-11
סיכום ומסקנות…………………………………………………………11-13
ביבליוגרפיה…………………………………………………………….
14-16
מבוא
המורים במדינת ישראל מאוגדים תחת שני ארגוני עובדים: הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים. הסתדרות המורים נוסדה בתחילת המאה העשרים, כגוף בעל אחריות ויוזמה בתחומי חינוך רבים, המשמש סמכות מוכרת ולגיטימית לצורך ארגון החינוך וניהולו (סילברט,
1 991). לאחר קום המדינה הצטרפה הסתדרות המורים להסתדרות העובדים הכללית, כחלק מהיותה מערכת פוליטית, המייצגת את האידיאולוגיה השלטת במדינה המתפתחת (אבן שושן,
1 995).
 ארגון המורים העל יסודיים נוסד כחמישים שנה אחרי הסתדרות המורים, מתוך הסתדרות המורים, כשהוא מבדיל את עצמו מהסתדרות המורים בכך שהוא מאגד את המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות. בניגוד להסתדרות המורים, הארגון קם כארגון עובדים מובהק, שמטרתו להקנות הגנה מקצועית למורים.תפקידו להוות ארגון גג ארצי לוועדי המורים בחינוך העל יסודי (ארז, 1994). לאורך שנות קיומם של הארגונים פעלו בנפרד זה מזה, כשכל ארגון פועל ונאבק למען האינטרסים של מתפקדיו. למרות שלעיתים נושאי המאבק נשאו גורל משותף, בחרו הארגונים שלא לפעול במשותף.
הממשלה משמשת כמעסיק של המורים בישראל, והיותה המעסיק הגדול ביותר במדינה מקנה לה כח רב. מזה מספר שנים נמצאת מערכת החינוך במרכזו של דיון ציבורי לגבי תפוקתה ויעילותה, בעקבות ממצאים שעלו ממחקרים ומדוחות של ועדות ציבוריות.  בעשור האחרון נתונה מערכת החינוך בתהליך מואץ של ביזור כלכלי, תוכני ואידיאולוגי. משרד החינוך נוטל חלק בדיון באמצעות ועדות שמונו ביזמתו לבדיקת יעילות ואיכות מערכת החינוך. השנים האחרונות התאפיינו גם בקיצוצים משמעותיים בתקציב החינוך. מבחינה משפטית, נוצר פער שמקורו בחוקים שנחקקו לפני כארבעים שנה ולא עודכנו מאז (לביא ותירוש, 2003). לאור כל זאת התעורר הצורך בשינוי מהותי במערכת החינוך בישראל. בספטמבר 2003 מונתה ועדת דברת ע"י הממשלה במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך ולהמליץ על תכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית – ועל התווית דרך ליישומה, (ביבליוגרפיה של הדוח).
בעקבות תחילת יישום רפורמת דברת נערכו שינויים רבים במערכת החינוך, ביניהם הארכת יום הלימודים ופיטורי אלפי מורים. נוצר סכסוך עבודה, אשר הוביל את המורים ואת ארגוני העובדים שבראשם, לפתוח במאבק חריף כנגד הרפורמה הצפויה (אתר ההסתדרות, קטעי עיתונות). המורים ונציגיהם לא הורשו להשתתף בוועדת דברת וחשו כי מערכת החינוך תופסת אותם כ"אויב שיש להדבירו".
הדוח מציין הסדרים ומנגנונים שתכליתם להחליש את כוחם המאורגן של המורים. מחברי הדוח מכירים בצורך לערוך מו"מ קיבוצי עם המורים, במטרה לחתום על הסכם עבודה קיבוצי, אך זה נתפס ע"י המורים כריק מתוכן (דהאן,2005). ראה נספח 1. דוח דברת נתפס ע"י המורים ככלי שרת למילוי מטרותיה של שרת החינוך ובכך פוגע באינטרסים שלהם. לדעתם הדוח משקף את ניסיון הממשלה לרמוס את מעמד המורה ולשחוק את שכרו. משום כך בחרו ארגוני המורים להתאגד ולחתום על אמנה משותפת בינם לבין משרד החינוך, בו יתחייבו לא לשבות בתמורה ליישום הרפורמה בהסכמה ובשותפות מלאה. ( רונן,2005) ראה נספח 2. בחירתם של ארגוני העובדים להתאגד במאבקם ברפורמת דברת מהווה צעד יוצא דופן בהיסטוריית קיומם ומעורר את השאלה למה דווקא עכשיו בחרו בדרך זו. המאבק הקיומי של אלפי המורים בממשלה הוביל את הארגונים לשתף פעולה ולנהל את המאבק יחד. במקרה שלפנינו הארגונים בחרו לשלב כוחות במקום לנהל תחרות על מקורות הכוח, כפי שנהגו בעבר.
במחקר זה נבחן את אופן היווסדם, דרך פעילותם ומקור כוחם של ארגוני המורים, כשתי ישויות נפרדות.
נסקור את יתרונות הפיצול בין הארגונים בעבר ואת יתרון התאחדותם סביב מטרה משותפת כיום.
לאור זאת, ננתח את הדינאמיקה ויחסי הגומלין בין ארגוני המורים בראי הרפורמה הציבורית המתוכננת בוועדת דברת. יש חשיבות רבה לאופן התנהלות המאבק בין המורים לממשלה: הממשלה הינה ארגון המעסיקים הגדול והחזק ביותר במדינה ומהווה סמן ימני למעסיקים אחרים. ההחלטות שיתקבלו ישפיעו באופן אישי על מעמדם של אזרחים רבים, שמקצועם הוראה. משום כך, בחינת הדינאמיקה בין ארגוני העובדים לאור הרפורמה הממשלתית הצפויה חשובה ביותר – כוחם של ארגוני העובדים במקרה הנ"ל ישפיע באופן מכריע על התנהלותם של הארגונים הללו בפרט ועל התנהלותם של ארגוני עובדים בכלל. תוצאות המאבק ישקפו את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.