עוני – פירושו: מצב כלכלי וחברתי של אדם, שידו אינה משגת להבטיח בכוחות עצמו רמת חיים סבירה, בהתאם לסביבה בה הוא חי. זהו מצב, בו האדם אינו מצליח לקיים את עצמו בכבוד, אלא בעזרת הזולת, ונאלץ לחיות מתחת לרמת-החיים של סביבתו [6, עמ' 26].
העוני פוגע בהתפתחותם הפיזית והנפשית ובבריאותם של ילדים ומבוגרים, מערער את היציבות המשפחתית, דוחק יחידים ומשפחות לשולי החברה ונוטע בהם תחושות תסכול וחוסר תקווה, יוצר קהילות חסרות יציבות ומשופעות באלימות ובעבריינות. במדינות המפותחות מקבלת תופעת העוני ממדים חמורים ביותר, והיא מתבטאת ברעב, במחלות ובתוחלת חיים נמוכה [8, עמ' 7].
עיסוק רב בעוני של החוקרים במיוחד בשנים האחרונות, הינעיה גם אותי לעסוק בנושא הזה. מטרת העבודה שלי לבדוק האם הגורמים הדמוגרפיים, בפרט מגזר האוכלוסייה וגודל המשפחה, משפיעים על תחולת העוני בישראל בין השנים        
1 988-2001. העבודה כוללת חמישה פרקים. לאחר מבוא בפרק א' אסקור את מצב המחקר על עוני בישראל, מדדי העוני ושאלות המחקר. בפרק ב' אציג שיטת העבודה ומהלך בדיקתן של שאלות המחקר. הממצאים העיקריים יופיעו בפרק ג' ובפרק האחרון – אסכם את העבודה.